בה"ן 358/99 פסח ניסנוב נ. חביבה בדולח

1.ראשיתם של הסכסוכים הממושכים בין בעלי הדין בעיסקת קומבינציה שנתגבשה בחוזה מיום 8.4.87, בין המשיבה, בעלת המקרקעין, לבין חברה שבשליטתו של המבקש - דפנה חברה לבנין וביצוע בע"מ - שהמבקש ערב לחיוביה. תביעתה של המשיבה נגד החברה הועברה להכרעת בורר, אשר בפסק בוררות מיום 21.1.93 חייב את החברה לשלם למשיבה סכומים שונים שפירט בפסקו. משלא פרע המבקש מכוח ערבותו את חיוביה של החברה לפי פסק הבוררות, שאושר בינתיים, הגישה המשיבה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר. בקשתו להרשות לו להתגונן נדחתה וביום 1.7.94 ניתן נגדו פסק דין, לפיו חויב לשלם למשיבה סך 523,370 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות.

המשיבה נקטה נגד המבקש בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב יפו הליכים לביצוע פסק הדין. המבקש טען טענת "פרעתי" לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז1967-. ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת א' דובסקי), בהחלטתו מיום 9.4.98, דחתה את הטענה, להוציא סכום של 99,222 ש"ח שמצאה שנפרע וכן הפרשי שיערוך על סכום של 11,452 ש"ח שמצאה שהמבקש זכאי להם. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת ר' שטרנברג-אליעז), בפסק דינו מיום 30.11.98 דחה את ערעורו.

המבקש ביקש להרשות לו לערער. המשיבה השיבה על הבקשה.

2.בבקשתו שלפני חוזר בא כוח המבקש ועומד בפירוט על הראיות שהובאו לפני ראש ההוצאה לפועל ולפני בית המשפט המחוזי וכן חוזר ושוטח את טענותיו שנדחו. לדעתו הסיקו הערכאות הקודמות מסקנות סותרות, ואף שגויות, מן הראיות ולפיכך יש לבטל את החלטותיהן. עוד טען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי "מעוות את הדין ומוטעה בעליל", כי מדובר ב"עיוות דין זועק לשמים"; בין היתר, משום שפסק הדין אינו מתיישב, לדעתו, עם הערות שהשמיע בית המשפט במהלך הדיון. עוד העלה סברות שונות בענין ההיקף הרצוי של הבקורת הערעורית על שופט היושב כדן יחיד בדיון בטענת "פרעתי" ובענין הגבלת תחולתה של ההלכה שנפסקה בענין ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נגד מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (להלן - "הלכת חניון חיפה").

3.לא מצאתי ממש בהשגותיו.

טענותיו של בא כוח המבקש - שנדונו לפרטיהן בערכאות הקודמות ונדחו על ידיהן - מעוגנות כולן בעובדותיה המיוחדות של הפרשה ואינן מעוררות שאלה בעלת חשיבות ציבורית או משפטית החורגת מדל'ת אמותיה של הפרשה הנדונה. גם סברותיו הנזכרות בענין היקף הבקורת הערעורית בדיון כזה ובענין הלכת חניון חיפה , אינן מצדיקות דיון בערכאה שלישית. ראוי לציין שגם לא מצאתי בפסקי הדין של הערכאות הקודמות את הפגמים שבא כוח המבקש מצא בהן ואף הכתיר בכינויים שראוי היה להימנע מהם.

4. הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח.