בה"ן 3986/98 פיוטר ליברמן נ. ז'אנה ליברמן

1.ביום 24.6.98 הגיש המבקש לבית משפט זה בקשה לקביעת שיפוט, מכוח חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט1969- (להלן: החוק). בבקשה צויין, כי המבקש הינו יהודי בדתו ואילו המשיבה הינה נוצריה.

2.ביום 9.8.98 הוריתי, מכוח סמכותי על פי סעיף 2(א) לחוק, כי תתבקש חוות דעתם של בתי הדין הנוגעים בדבר, והם בית הדין הרבני הגדול ובית הדין האקלזיאסטי לערעורים של הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית. בהחלטה נתבקש המבקש להמציא תוך שלושים יום תרגום מאושר של הבקשה על נספחיה, לאנגלית.

3.ביום 9.9.98 ביקש המבקש פטור מתרגום המסמכים לאנגלית, נוכח קשיים כלכליים ומצבו הבריאותי של המבקש. בהחלטתי מיום 25.10.98, ולאחר שקיבלתי את עמדת המשיב מס' 2 לעניין זה, החלטתי לדחות הבקשה לפטור מתרגום, בייחוד נוכח האפשרות לפנות ללשכה לסיוע משפטי כקבוע בחוק לעניין זה.

4.ביום 5.11.98 פנה המבקש לבית משפט זה בבקשה לתיקון החלטתי מיום 9.8.98. טענת המבקש הינה, כי לא היתה כל חובה לפנות במקרה שבפני בבקשת חוות דעת גם לבית הדין האקלזיאסטי לערעורים של הפטריארכיה היוונית- אורתודוכסית, שכן המבקשת הינה אתאיסטית וחסרת זיקה לבית דין זה. המבקש הוסיף, כי המבקשת לא הוטבלה ועל כן אין דינה כדין מבקשים אחרים הפונים בעניין זה לבית המשפט בבקשה מכוח החוק. מטעם זה, הוסיף המבקש, אין גם צורך בתרגם הבקשה על נספחיה, לאנגלית.

5.משיב מס' 2, בתגובתו מיום 18.11.98, מתנגד לבקשה זו. לטענתו, הקביעה בדבר ההשתייכות הדתית - וכנגזרת ממנה הקביעה בדבר בתי הדין "הנוגעים בדבר" (ראו סעיף 2א' לחוק) - תלויה במבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי. על פי מבחן אובייקטיבי, כך נטען, יש לראות את המבקשת כמשתייכת לעדה הנוצרת. עוד נטען, כי בקשה זו נגועה בשיהוי, שכן רק לאחר דחיית הבקשה לפטור מחובת התרגום וההחלטה בבקשה זו, הוגשה הבקשה הנוכחית.

6.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. אכן, הקביעה לעניין ההשתייכות הדתית אינה תלויה אך ברצונו הסובייקטיבי של הפרט. יש בעניין זה לבחון, בין היתר, את עמדתו של הדין הדתי עצמו (ראו בה"נ 8/81 בלוך נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד לה(4) 449, 453). על פי תצהיריה של המבקשת הוחלט לבקש את חוות דעתו של בית הדין הרבני הגדול ובית הדין האקלזיאסטי לערעורים של הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית. הצורך בחוות דעת זו הינו הכרחי לשם הכרעה בבקשה לקביעת שיפוט (ראו בה"נ 13/70 רבקין נ' רבקין , פ"ד כה(1) 309). נכון הדבר, כי נשיא בית המשפט העליון אינו חייב לפעול על פי האמור בחוות הדעת (ראו בה"נ 1708/98 טיימרוב נ' טיימרוב

(טרם פורסם)). אולם, אין בעובדה זו בכדי לייתר את חשיבותה של חוות הדעת עצמה. מטעמים אלה שוכנעתי, כי במקרה שבפני, מן הדין היה לבקש את חוות הדעת שנתבקשה. לא מצאתי בטענת המבקש לפיה המשיבה לא הוטבלה, נימוק מספק לאי בקשת חוות דעת מבית דין הנוגע בדבר במקרה שבפני. הפניה לבקשת חוות דעת אינה קובעת בהכרח סמכות של בית הדין או השתייכות דתית של המבקש. אציין גם, כי אכן ישנה תמיהה בכך, שהמבקש בחר להעלות טענתו זו אך בשלב זה, בחלוף שלושה חודשים ממתן החלטתי, ורק לאחר שנתקבלה ההחלטה הדוחה את הבקשה לפטור מחובת התרגום.

7.מטעמים אלה, דין הבקשה להידחות. נוכח התמשכות ההליכים בעניין זה, ישלים המבקש את התרגום כאמור בהחלטתי מיום 9.8.98, תוך שלושים יום מעת המצאת החלטה זו.