בה"ן 4159/04 פלוני נ. פלוני

1.המבקשת הגישה בקשה לקביעת שיפוט, מכוח חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969 (להלן: החוק). בבקשה צויין כי המבקשת הינה יהודיה וכי לא עברה הליך של המרת דת, ואילו המשיב 1 הינו בן העדה הנוצרית-אורתודוכסית. כן צויין בבקשה כי הצדדים נישאו זה לזו ב-12.9.2001 בפני כומר בכנסיה ולהם בת משותפת (ילידת 2003). על יסוד נתונים אלה הוריתי, מכוח סמכותי על פי סעיף 2(א) לחוק, כי תתבקש חוות דעתם של בתי הדין הנוגעים בדבר והם: בית הדין הרבני הגדול ובית הדין האקלזיאסטי לערעורים של הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית. בחוות דעתו של בית הדין הרבני (מיום 22.2.2005) נאמר כי בנסיבות העניין, ובמידה שהמסמכים בתיק נכונים, עשוי בית הדין הרבני להכריז על הנשואים כבטלים מעיקרם. בחוות דעתו (השניה) של בית הדין האקלזיאסטי שהוגשה ביום 27.6.2006 נאמר כי נישואי הצדדים תקפים וכי עליהם לברר את הסכסוך ביניהם בבית הדין האקלזיאסטי ביפו. וזו לשון חוות הדעת:

"[The Wife] is not Jew but she is Christian, Greek Orthodox, because she changed her religion and she was baptized in the Greek Orthodox Church.

For that, their marriage is valid, and if they have any sort of family problems, they must appear in front of the ecclesiastical court in Jaffa".

2.בקשת המבקשת היא כי ייקבע כי בית המשפט לענייני משפחה הוא המוסמך להתיר את נישואי הצדדים. המשיב 1, בתגובתו, מבקש לדחות את הבקשה לקביעת שיפוט על הסף, מכיוון ששני בני הזוג משתייכים לעדה היוונית-אורתודוכסית והבקשה הוגשה בניגוד לסעיף 1(ב) לחוק. לטענת המשיב 1, המבקשת עברה טקס טבילה, התנצרה והתחתנה עם המשיב 1 בתור נוצריה. כתימוכין צירף המשיב 1 תעודת נישואין, תעודת טבילה, תעודת אישור על המרת דת ותמונות מטקס הטבילה. לנוכח טענת המשיב 1 בדבר חוסר סמכות להיזקק לבקשה לקביעת שיפוט, התבקש המשיב 2 – היועץ המשפטי לממשלה – להגיש עמדתו בבקשה.

3.היועץ המשפטי לממשלה, בתגובתו, עמד על כך שהמבקשת לא הציגה את התעודה בדבר המרת דת בפני הממונה על המחוז, כדי שהאחרון ירשום את המרת העדה הדתית שלה. המבקשת לא השלימה, איפוא, את אקט הרישום אצל הממונה על המחוז, אקט שהוא מכריע לשם מתן נפקות משפטית להמרת הדת. ללא אקט הרישום, אין כל תוקף משפטי-אזרחי (להבדיל מתוקף דתי) להמרת הדת ויש לראות במבקשת כ"כפולת דת". עמדת המשיב 2 היא כי בנסיבות העניין, כיוון שהאשה כפולת דת והבעל נוצרי יווני אורתודוכסי, ולנוכח חוות דעתו של בית הדין היווני אורתודוכסי כי הנישואין תקפים, יש לאפשר את התרת הנישואין בבית הדין היווני אורתודוכסי, כדי שהתרת הנישואין תיעשה בצורה היעילה ביותר.

4.לאחר שעיינתי בחוות דעתם של בית הדין הרבני הגדול ובית הדין היווני אורתודוכסי, ובתגובות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את טענת המשיב 1 בדבר חוסר סמכות להיזקק לבקשה. יש לראות במבקשת כמי שהינה כפולת דת. הדת היהודית רואה בה יהודיה (מלידה). הדת הנוצרית רואה בה נוצריה יווניה אורתודוכסית בשל הטבלתה. לפיכך יש לומר כי לפנינו מצב דברים שבו ענייני התרת הנישואין אינם בשיפוטו הייחודי של בית דין דתי של העדה היוונית אורתודוכסית, וממילא קמה סמכותו של נשיא בית המשפט העליון לפי החוק (ראו, בה"ן 5212/97 אבו נג'יב נ' אבו נג'יב ואח', פ"ד נב(5) 140).

5.אשר לקביעת השיפוט בעניין התרת נישואיהם של בני הזוג שבפניי, באתי לכלל מסקנה כי מן הראוי לקבוע את השיפוט לבית הדין היווני אורתודוכסי. במסגרת שיקול הדעת הנתון לנשיא בית המשפט העליון לצורך קביעת השיפוט לפי החוק, יש להתחשב בשיקולים שונים ובהם, כי הערכאה שתיקבע תוכל להתיר את נישואי הצדדים בצורה היעילה ביותר, שתבטיח את אפשרותם להינשא לאחרים על פי הדין הנוהג במדינה, שלא תהיה פגיעה בזכויות של אחד מבני הזוג על ידי ההפניה לאותה ערכאה, שלא ייפגעו ילדי בני הזוג על פי דינם האישי אם יוכרזו נישואי ההורים כבטלים מעיקרם וכדומה (ראו: פרופ' מ' שאוה, הדין האישי בישראל,

תשנ"ב-1991), עמ' 658). במקרה דנן המבקשת הינה כפולת דת – יהודיה ונוצריה יוונית אורתודוכסית. המשיב 1 הוא נוצרי יווני אורתודוכסי. אם הצדדים יבקשו להינשא בישראל בעתיד יחול על נישואיהם (ולמצער על נישואיו של המשיב 1) על פי הדין הנוהג במדינה, הדין היווני אורתודוכסי. נוכח שיקולים אלה, נראה כי הערכאה הראויה בנסיבות מקרה זה להתיר את נישואי בני הזוג היא בית הדין היווני אורתודוכסי. יובהר כי אין בקביעת שיפוט בבקשה להתרת נישואין כדי להקנות לבית הדין סמכות שיפוט בעניינים נוספים, כגון משמורת ומזונות או עניינים אחרים הכרוכים בגירושין (השוו, סעיף 3(ג) לחוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969). סמכותם היא לעניין התרת נישואי בני הזוג בלבד.

אשר על כן, הנני קובע בתוקף סמכותי לפי סעיף 1(א) לחוק, כי לבית הדין היווני אורתודוכסי ביפו יהיה שיפוט בעניין התרת הנישואין של בני הזוג הנ"ל.