בה"ן 6181/99 ד"ר אבי דורון נ. אניאזה פסליני

המבקש הגיש לבית משפט זה בקשה לקביעת שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"). בבקשה צויין כי המבקש הינו יהודי ואילו המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה") הינה נוצריה קתולית. כן צויין בבקשה, כי הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים באיטליה ביום 19.4.1970, וכי לדרישת המשיבה נערך טקס על ידי כומר בכנסיה המקומית. בשנת 1975 עלו בני הזוג ארצה ובשנת 1981 נולדה להם בת. בשנת 1989 עזבו המשיבה והבת את הארץ והן מתגוררות כיום באיטליה.

על יסוד נתונים אלו הוריתי מכוח סמכותי על פי סעיף 2(א) לחוק, כי תתבקש חוות דעתם של בית הדין הרבני הגדול (להלן: "בית הדין הרבני") ובית הדין הפטריארכלי הלטיני לערעורים (להלן: "בית הדין הלטיני"). בית הדין הרבני חיווה דעתו כי הנישואין ייחשבו כבטלים מעיקרם. בחוות דעתו של בית הדין הלטיני נרשם כי הצדדים נישאו הן בטקס נישואין דתי ביום 14.4.1970 והן בטקס נישואין אזרחי ביום 19.4.1970 וכי נישואי הצדדים נחשבים כתקפים.

באת כוח היועץ המשפטי לממשלה פנתה לבית הדין הלטיני בבקשה למתן חוות דעת משלימה באשר למשמעויות הנובעות מהקביעה כי הנישואין תקפים. בתגובתו חזר בית הדין על תשובתו כי הנישואין תקפים, בלי פירוט נוסף.

בחוות הדעת נדרש בית הדין הלטיני לפרט את תוצאות ההליך העתידי, אם יהא בסמכותו (ראו: סעיף 2(ב) לחוק וכן תקנה 11(א) לתקנות סדרי דין בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשמ"ח-1988). במקרה הנדון, כל שצויין בחוות דעתו של בית הדין הלטיני הוא כי אם יוחלט לבסוף על קביעת השיפוט בפניו, יכריז על נישואי הצדדים כתקפים. אין בחוות הדעת מענה מלא לשאלה האמורה בסעיף 2(א) לחוק, והיא: "אם בנסיבות המתוארות עשוי בית הדין לערוך או לפסוק גירושין, לבטל את הנישואין או להכריזם כבטלים מעיקרם" (השוו: בה"ן 1708/98 טיימורוב נ' טחירוב, פ"ד נב(4) 845, 848 וכן בה"ן 5834/97 איגנטייב נ' איגנטייב (לא פורסם)). על כן, אין מנוס מבקשת חוות דעת נוספת של בית הדין הלטיני.

אשר על כן, בתוקף סמכותי על פי סעיף 2(א) לחוק אני מורה על הגשת חוות דעת נוספת של בית הדין הלטיני.