בה"ן 6390/97 אולגה שמקוב נ. לאוניד שמקוב

1.ביום 29.10.97 הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה לקביעת שיפוט מכוח חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט1969-. ביום 22.12.97 ביקשה המבקשת היתר לתחליף המצאה על דרך של פרסום בעיתון בארץ, כאמור בתקנה 498 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. בבקשה זו ובתצהיר שצורף לה, ציינה המבקשת כי אין ידועה לה כתובתו של המשיב מס' 1 ועל כן יש ליתן היתר לתחליף המצאה כאמור.

2.ביום 1.1.98 קבעתי, כי לא ניתן להיעתר לבקשה להיתר תחליף המצאה, שכן המבקשת לא פירטה בתצהירה אלו מאמצים נעשו על ידה לשם איתורו של משיב מס' 1. בתצהיר משלים שהגישה המבקשת ביום 2.6.98 חזרה המבקשת על האמור בתצהירה הראשון, לפיו אין ידועה לה כתובתו של המשיב מס' 1, והוסיפה, כי פנתה למקום עבודתו האחרון ושם נודע לה, כי המשיב עזב את מקום עבודתו יומיים קודם לכן. על כן חזר ונתבקש ההיתר לתחליף המצאה.

3.לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי, כי לא ניתן להיעתר לבקשת המבקשת, וזאת למרות תצהירה הנוסף. תחליף המצאה, כמשמעו בתקנה 498 הנ"ל, אינו ניתן אלא לאחר ששוכנע בית המשפט כי לא ניתן להמציא את כתבי בי-הדין בדרך אחרת. לשם הכרעה בשאלה זו, צריך המבקש להוכיח כי נעשו על ידו מאמצים לאיתור בעל הדין שכנגד ולפרט מאמצים אלו. מטעם זה, אין די בטענה סתמית, כי המבקשת פנתה למקום עבודתו של המשיב. כך בייחוד, כאשר המשיב עזב מקום עבודה זה יומיים קודם לכן. אכן, יהיו מקרים בהם יבואו המאמצים לביטוי בפנייה לחברים, קרובי משפחה ודרכים אחרות המקובלות לשם איתור אדם זה או אחר. אף אחת מדרכים אלו לא ננקטה במקרה דנן ועל כן אין מנוס מדחיית הבקשה במקרה דנן.

4.המבקשת תוכל, אם תרצה בכך, להשלים תצהירה כאמור בהחלטה זו, תוך עשרים יום מעת ההמצאה.