בש"פ 6395/99 עמוס חירותי נ. מדינת ישראל

זוהי בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר דחה את ערעור המבקש על הכרעת הדין של בית המשפט לתעבורה, בה הורשע המבקש בעבירות של אי ציות לתמרור והתנהגות שגרמה לתאונת דרכים.

המבקש טוען כי שלח את הבקשה לרשות ערעור לבית המשפט על ידי שליח, שהודיע כי "התיק הוגש", אך בבדיקה התברר שלא הוגש. בבקשה ובתצהיר הנלווה לה אין פירוט של מועד משלוח הבקשה, זהות השליח וכיוצא באלו נתונים רלוונטיים.

המשיבה התנגדה לבקשה משום שהעובדות עליהן היא מבוססת לא הובהרו, ותצהיר המבקש מבוסס על עדות שמיעה.

בתגובה הודע מטעם המבקש כי "יוגש תצהיר מפורט תוך 48 שעות".

כל האמור נרשם על גבי הבקשה להארכת מועד שהוגשה ביום 23.9.99, אולם על אף שחלפו הרבה למעלה מארבעים ושמונה שעות, לא הוגש תצהיר מפורט.

דין הבקשה להידחות מטעמים אחדים:

ראשית, נסיבות האיחור לא הובהרו די צורכם. המבקש לא פירט בבקשה את המועד בו נשלח השליח, את זהות השליח שנהג באופן כה תמוה, ואת המאמצים שעשה להבטחת הגשת הבקשה במועד. על אף התחייבותו לא תוקנו כל אלו בתצהיר משלים, מפורט יותר.

לגופה של הבקשה, מדובר בבקשת ערעור שני הניתנת במשורה. למבקש היה יומו בפני שתי ערכאות. עיינתי בבקשה לרשות ערעור, אשר חלק ניכר ממנה דן בממצאים עובדתיים שאין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהם, ואשר אינה מעלה שאלה משפטית משמעותית.

בנסיבות אלו הסיכוי שתינתן למבקש רשות לערער קלוש ביותר.

אני דוחה, איפוא את הבקשה להארכת המועד.