בש"פ 7609/99 חירותי עמוס נ. מדינת ישראל

זהו ערעור על החלטה מיום 3.10.99 (הרשמת מאק-קלמנוביץ), לפיו נדחתה בקשת המבקש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

1.המבקש הורשע בבית משפט לתעבורה בחיפה בעבירות של אי ציות לתמרור ב- 36 והתנהגות שגרמה לתאונת דרכים בה נגרמו פציעה לנהגת האחרת ונזקים לכלי הרכב. הערעור שהוגש על ידי המבקש לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחה.

2.עקב כך ביקש המבקש להגיש בקשת רשות ערעור בפני בית משפט זה - בקשה שרובה ככולה עובדתית. דא עקא, המבקש החמיץ את המועד להגשת הבקשה לרשות ערעור ולכן הגיש בקשה לרשמת בית משפט זה להארכת המועד להגשת הבקשה. בבקשתו טען המבקש כי העביר עותק של בקשת רשות הערעור על ידי שליח, אך בבדיקה שערך גילה כי הבקשה לא הוגשה. הפרקליטות בתגובה לבקשה השיבה כי העובדות עליהן מבסס המבקש את בקשתו לא הובהרו דיין ולכן התנגדה לבקשה. הרשמת הורתה כי על המבקש להגיש תצהיר מפורט תוך 48 שעות. משלא הוגש תצהיר כזה ובהתחשב באופי הבקשה וסיכוייה, דחתה הרשמת את בקשת המבקש.

3.כעת מבקש המבקש להשיג על החלטה זו. לטענתו, יש לו סיכוי טוב שבקשת רשות הערעור שלו תתקבל. כן הוא מדגיש שמדובר בהליך פלילי וכי היענות לבקשה לא תגרום כל נזק למשיבה ואילו אי היענות לה תגרור נזק בלתי הפיך למבקש.

4.לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה שיש לדחותו. לטענת המבקש, תחילה הגיש בקשה לרשות ערעור על ידי שליח. אין חולק שזו לא הגיעה ליעדה. משביקש ארכה להגשת המועד מבלי לתמוך אותה בתצהיר מפורט - ניתנה לו הזדמנות לעשות כן. דא עקא, גם התצהיר לא הגיע ליעדו. מטעם זה וכן מטעמים לגופו של עניין החליטה הרשמת לדחות את בקשתו. איני רואה כי קיימת עילה להתערבותי בהחלטה זו.

הבקשה נדחית איפוא.