החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בה"ן 646/04 יקטרינה קורקות נ' בקיר קורקות

ניתן ביום

בקצרה

אחר · קביעת שיפוט בענייני התרת נישואיןבקשה לקביעת שיפוט לפי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

הבקשה עניינה קביעת שיפוט להתרת נישואין אזרחיים שנערכו בתורכיה בין יהודיה למוסלמי. לאחר קבלת חוות דעת של בית הדין הרבני הגדול ובית הדין השרעי, והסכמת הצדדים לכך שייקבע בית המשפט לענייני משפחה, החליט הנשיא לקבוע כי לבית הדין השרעי בחיפה יהיה שיפוט בעניין ההתרה.

העובדות

המבקשת יהודיה והמשיב מוסלמי. הצדדים נישאו בנישואין אזרחיים בתורכיה. בית הדין הרבני הגדול סבר שהנישואין בטלים מעיקרם, ובית הדין השרעי קבע בחוות דעתו המשלימה שמדובר בנישואין תקפים שהתרתם מצריכה גט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.לאיזו ערכאה שיפוטית יש לקבוע סמכות לדון בהתרת נישואין אזרחיים בין יהודיה למוסלמי שנישאו בחו"ל?

הלכות

  1. 1

    בשל אופי הנישואין כתקפים ודרך התרתם, ובהתחשב ביעילות ההתרה ובהבטחת חירות בני הזוג להינשא בעתיד, נקבע שיפוט לבית הדין השרעי.

    ״ובהתחשב בשיקולים של יעילות ההתרה והאפקטיביות שלה לצורך הבטחת חירותם של בני הזוג להינשא בעתיד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • התרת נישואין
  • נישואין אזרחיים
  • שיפוט
  • בית הדין השרעי
  • בית הדין הרבני הגדול
  • בית המשפט לענייני משפחה
  • חוות דעת
  • מקרים מיוחדים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בה"ן 646/04

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקשת:

יקטרינה קורקות

נ ג ד

המשיבים:

1. בקיר

קורקות

2. היועץ המשפטי לממשלה

בקשה להתרת נישואין – קביעת

שיפוט

בשם המבקשת: עו"ד אלכס אחטר

בשם המשיב מס' 1: עו"ד איאד ח'לאילה

בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד זיוה שמחה

החלטה

1.המבקשת הגישה (ביום 21.1.2004) לבית משפט זה, בקשה לקביעת שיפוט על פי חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969 (להלן – החוק). בבקשה צוין כי המבקשת היא יהודיה ואילו המשיב מס' 1 (להלן – המשיב) הוא מוסלמי. כן צוין בבקשה כי הצדדים נישאו (ביום 29.6.1998) בנישואין אזרחיים בעיר יחיאלי בתורכיה.

2.על יסוד נתונים אלו הוריתי (ביום 25.4.2004) מכוח סמכותי על פי סעיף 2(א) לחוק, כי תתבקש חוות דעתם של בית הדין הרבני הגדול (להלן – בית הדין הרבני) ובית הדין השרעי לערעורים (להלן – בית הדין השרעי). בחוות דעתו (מיום 18.5.2004) הביע בית הדין הרבני דעתו, כי הנישואין בטלים מעיקרם. בחוות דעתו של בית הדין השרעי (מיום 12.5.2004) לא הייתה הכרעה בדבר תוקף נישואיי הצדדים, שכן לבית הדין השרעי היו חסרים נתונים.

3.ביום 24.6.2004 התבקשה עמדתם המנומקת של המבקשת והמשיב באשר לערכאה הראויה לדון בהתרת הנישואין. כן התבקשו הצדדים לפרט את המאפיינים של טקס הנישואין שערכו. בהתבסס על הנתונים הנוספים שהתקבלו, התבקשה (ביום 25.11.2004) בשנית חוות דעתו של בית הדין השרעי. בחוות דעתו המשלימה (מיום 12.12.2004) חיווה בית הדין השרעי דעתו כי:

"... בית הדין השרעי רואה בכך שמדובר בנישואין תקפים אשר התרתו מצריכה כי הגבר יחתום על כך כי הוא מגרשה בצורה ברורה ובאישורה. כך קשר הנישואין יותר באופן מיידי ובית המשפט יאשר את אשר יסכמו הצדדים ביניהם מבחינת הזכויות הכספיות, או אשר יפסוק בית הדין השרעי כגון סכום המידה או סכום אחר".

4.לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, התבקשה עמדת הצדדים באשר לערכאה המתאימה לדון בהתרת הנישואין. בעמדת המבקשת (מיום 21.2.2005) הביעה המבקשת עמדתה כי הערכאה המתאימה לדון בהתרת הנישואין הוא בית המשפט לענייני משפחה. בעמדה משותפת מטעם המבקשת והמשיב מס' 1 הביעו הצדדים את הסכמתם המשותפת כי תיקבע סמכות לבית המשפט לענייני משפחה.

5.לאחר שעיינתי בחוות דעתו של בית הדין הרבני הגדול ולאחר שעיינתי בחוות דעתו המשלימה של בית הדין השרעי, ולאחר שעיינתי בתגובת המבקשת ובעמדתם המשותפת של המשיב והמבקשת, ובהתחשב בשיקולים של יעילות ההתרה והאפקטיביות שלה לצורך הבטחת חירותם של בני הזוג להינשא בעתיד, הנני קובע בתוקף סמכותי לפי סעיף 1 (א) לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969, כי לבית הדין השרעי בחיפה יהיה שיפוט בעניין התרת הנישואין של בני הזוג קורקות.

ניתנה היום, ל' בסיון התשס"ה

(7.7.2005).

ה

נ ש י א

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בשל אופי הנישואין כתקפים ודרך התרתם, ובהתחשב ביעילות ההתרה ובהבטחת חירות בני הזוג להינשא בעתיד, נקבע שיפוט לבית הדין השרעי.