בה"ן 7910/99 ג'רוזלם אינטרניושנל נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

1.המבקשת היא חברה פרטית שבבעלותה מקרקעין עליהם עומד מלון. המבקשת נטלה הלוואות מהמשיב ושיעבדה לטובתו את כלל נכסיה. ביום 21.12.98 שיגר אליה המשיב דרישה לתשלום החוב בתוך שבעה ימים. הדרישה התייחסה לפרעון חוב בסכום כולל של למעלה מ170,000,000- ש"ח. משלא נענתה לדרישה שהופנתה אליה כאמור עתר המשיב לבית המשפט המחוזי בבקשה להורות על פרוק המבקשת בשל חדלות פרעון.

המבקשת טענה כי על פי המוסכם בינה לבין המשיב הגיע זמן פרעונו של חלק מן החוב בלבד, אלא שגם סכום זה נמנעה היא מלשלם והתנתה את פרעונו באישור מטעם המשיב כי אכן הוראות ההסכם הנטען על-ידה שרירות וקיימות.

בית המשפט המחוזי מצא כי המבקשת אינה זכאית להציב את התנאי האמור וכי אין לפיכך טעם ראוי להימנעותה מהעברת הסכום שאינו שנוי במחלוקת - 2.4 מיליון דולר. כיוון שכך, נעתר לבקשת המשיב. על החלטה זו עותרת המבקשת ליתן לה רשות ערעור.

2.לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. בית המשפט השתכנע, בנסיבות העניין, כי אין למבקשת עילה להימנע מפרעון סכום החוב שאינו שנוי במחלוקת אמיתית ומטעם זה מצא כי ראוי להיעתר לבקשת הפירוק. המבקשת טוענת היום כי לא היה מקום ליתן צו פירוק בשל שהעילה הסומכת על קיומה של דרישה לתשלום החוב לא נתקיימה כאן זאת משום שדרישת החוב נוקבת בסכום גבוה בהרבה מהסכום שבגינו נעתר בית המשפט לבקשת הפרוק. בנסיבות המקרה אין די בכך, ואין עילה להתערב בקביעתו של בית המשפט כי נתקיימה לכאורה עילה לבקשה כאמור בהוראת סעיף 258(1) לפקודת החברות (נוסח חדש). כאמור נמנעה המבקשת מלפרוע גם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת של ממש ובכך שמטה מתחת רגליה את הטענה כי לו היתה מופנית אליה דרישה באותו סכום היתה עשויה להיענות לה. גם ביתר הטענות המועלות על-ידי המבקשת אין כדי לשמש בסיס למתן רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. עם זאת חזקה על בית המשפט כי ישקול מחדש את שאלת הפירוק אם תביע המבקשת נכונות אמיתית לפרוע את החוב שאינו במחלוקת ותעשה למימוש החוב.

יצויין כי במענה לשאלה שהופנתה למשיב הובעה נכונות מצידו לחזור בו מבקשת הפירוק בתנאים מסויימים וגם נכונות זו, כך יש להניח, תובא בחשבון במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיב בסכום כולל של 5,000 ש"ח.