פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
רע"א
871/99
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקשת:
הוועדה המקומית לתכנון ולבניה אילת
נגד
המשיב
ה:
קאונטרי אנד דיסטריקט דיוולופמנט קו (ישראל) בע"מ
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 5.1.99 בבש"א 2048/98
(ע"א 1176/98) שניתנה על-ידי כבוד סגן-הנשיא א' ריבלין
בשם
המבקשת: עו"ד אהוד עזורי
החלטה
המבקשת והמשיבה העמידו מחלוקת שנתגלעה ביניהם, בעניין שומת השבחה למקרקעין של המשיבה באילת, להכרעת שמאי מכריע הפועל מכוח סעיף 14(ב) לתוספת השלישית של חוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965-. על פסיקת השמאי המכריע במחלוקת ערערה המשיבה לבית-משפט השלום באילת מכוח סעיף 14(ג) לתוספת השלישית לחוק האמור. משנדחה ערעור המשיבה בבית-משפט השלום, הגישה היא הודעת ערעור על פסק-הדין לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע. המבקשת, שסברה כי למשיבה אין זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי, הגישה מצידה בקשה לדחיית הערעור ולחלופין בקשה למחיקתו.
המבקשת טענה בבית-המשפט המחוזי כי ההליך שהתנהל בפני השמאי המכריע היה הליך שיפוטי שהתנהל בפני ערכאה ראשונה, ועל-כן ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום - אשר ישב כערכאת ערעור על פסיקת השמאי המכריע - טעון קבלת רשות ואיננו ערעור בזכות. המבקשת טענה עוד כי סעיף 17 לחוק-יסוד: השפיטה מגביל את זכות הערעור כך שזו קמה רק על פסקי-דין של בתי-משפט ביושבם כערכאה ראשונה וכי, למצער, הוראת סעיף 17 לחוק-יסוד: השפיטה גוברת על הוראת סעיף 52(א) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984- (להלן: החוק). המשיבה טענה, לעומתה, כי סעיף 52(א) לחוק מעגן את זכותה לערער על פסק-דינו של בית-משפט השלום.
בית-המשפט המחוזי (השופט אליעזר ריבלין) מחק תחילה את ערעורה של המשיבה, אך בדיון שנערך במעמד שני הצדדים חזר בו מהחלטתו, קיבל את טענת המשיבה וקבע כי עומדת למשיבה זכות ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום.
מכאן הבקשה לרשות ערעור שבפניי, שבה חוזרת המבקשת על טענותיה בפני בית-המשפט המחוזי.
דין הבקשה להידחות. סעיף 52(א) לחוק נוקט לשון ברורה בקובעו:
פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.
סעיף זה אכן מקנה למשיבה זכות ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום באילת. השוו לבש"פ 2708/95 מ' שפיגל ואח' נ' מדינת ישראל , פ"ד מט(3) 221, בע' 232. לעומת זאת, שאלת פרשנותו של סעיף 17 לחוק-יסוד: השפיטה כלל אינה מתעוררת בענין שבפניי, משום שהשמאי המכריע אינו ערכאה שיפוטית, ועל-כן אינו בבחינת "ערכאה ראשונה", כמשמעותה בסעיף 17 הנ"ל. אשר-על-כן לא מצאתי כי יש לתת רשות ערעור.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, יב בניסן תשנ"ט (29.3.99).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99008710.
L01