פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
10024/16
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשים:
1.
פלוני
2. פלוני
נ ג ד
המשיב:
היועץ המשפט לממשלה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום
25.08.2016 בעמ"ש 23003-02-16
בשם המבקשים: עו"ד
חגי קלעי
בשם המשיב: עו"ד
רות גורדין
החלטה
מונחת בפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (עמ"ש 23003-02-16, כב' סגן הנשיא י' שנלר , כב' סגן הנשיא ק' ורדי וכב' השופט ח' ברנר ), לפיו אין מקום למתן צו הורות פסיקתי למבקש 1, כל עוד נעדר המבקש 2 – בן זוגו ואביהן הביולוגי של הקטינות – מעמד של קבע בישראל.
1.מבקש 1 הינו אזרח ישראלי, הרשום כנשוי למבקש 2 – בעל אזרחות פיליפינית. מבקש 1 הוא אביה הביולוגי של קטינה שנולדה בתאילנד בהליך פונדקאות (להלן: הבת הגדולה ). מבקש 2 הוא אביהן הביולוגי של שתי קטינות נשוא בקשה זו, שנולדו בנפאל בהליך פונדקאות (לעיל ולהלן: הקטינות ). בתחילה היו מבקש 2 והקטינות בעלי מעמד ארעי מסוג א/5; בספטמבר 2016 – לאחר שהחלו ההליכים מושא בקשה זו – קיבלו רישיון לישיבת קבע בישראל; ובדצמבר 2016 קיבלו אזרחות ישראלית. עוד בטרם נולדו הקטינות הגישו המבקשים בקשה למתן צו הורות פסיקתי שיקבע כי מבקש 1 הינו הורה נוסף שלהן. זאת לאחר שנקבע כי מבקש 2 הינו אביהן הגנטי. בית משפט השלום לענייני משפחה בתל אביב-יפו (תמ"ש 63355-03-15, כב' השופט י' שקד ) קבע כי השאלה שעל הפרק היא האם יש להכיר בקשר ההורי בין מבקש 1 לבין הקטינות, ולא שאלת המעמד של מבקש 2 או של הקטינות. מהבחינה האופרטיבית, ניתן פסק דין הצהרתי לפיו מבקש 1 הוא אבי הקטינות.
ערעור שהגיש המשיב לבית המשפט המחוזי התקבל. נקבע כי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה המצהיר על אבהות מבקש 1 ביחס לקטינות יבוטל, כאשר עם קבלת תושבות קבע או אזרחות למבקש 2, לפי המוקדם, יהיו המבקשים זכאים לחזור ולפנות לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת צו הורות פסיקתי ללא צורך בתסקיר. עוד נקבע כי יינתן צו אפוטרופוס זמני למבקש 1. בין היתר, התייחס בית המשפט המחוזי להשלכות האפשריות של העדר אזרחות או תושבות קבע על הקטינות וטובתן, כמו במצבים של גירוש בן הזוג הזר או פרידה, וכן לחשש בדבר בקשות לא כנות לצו הורות על מנת לזכות במעמד. מכאן הבקשה דנן.
2.לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, על נספחיהן, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. גם אם הבקשה עשויה לעורר, ולו על פני הדברים, שאלות נכבדות – כגון מהותו של צו הורות פסיקתי (ובפרט: האם הוא מצהיר על יחסי הורות או מכונן כאלה); הפיצול בין שאלת ההורות לבין שאלת המעמד; ועוד – הבקשה דנא אינה המקרה בגדרה יש לבחנן.
בית המשפט המחוזי קבע כי "עם קבלת תושבות קבע או אזרחות למשיב 2 [המבקש 2] , לפי המוקדם, יהיו זכאים המשיבים [המבקשים]
לחזור ולפנות לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת צו הורות פסיקתי למשיב 1 [למבקש 1] (בלא צורך בקבלת תסקיר)" (פסקה 60 לפסק הדין). כפי שעולה מהחומר, המבקש 2 – ובעקבותיו גם הקטינות – קיבלו זה מכבר אזרחות ישראלית. בנסיבות אלה עניינה של הבקשה, כפי שהוגשה, הפך תיאורטי והיא מתייתרת. עוד לא ראיתי מקום לקבל את טענות המבקשים בבקשתם "למתן היתר להגשת תגובה לתשובה ולהוספת ראיות" (להלן: הבקשה להוספת ראיות ), אשר על פני הדברים מהוות "הרחבת חזית" ואינן נוגעות במישרין להכרעות מושא הבקשה המקורית.
3.הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, וכמוה הבקשה להוספת ראיות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ד
בניסן התשע"ז (20.4.2017).
ש
ו פ ט