פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
10088/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. מדינת
ישראל / משרד הפנים
3. בית הדין הרבני
חיפה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא ג'
גינת) מיום 9.11.06 בע"א 3052/06
בשם המבקשת:
בעצמה
בשם משיבים 2 - 3:
עו"ד רפי ברבש
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא ג' גינת) מיום 9.11.06 בע"א 3052/06, בגדרו נדחה ערעור המבקשת על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת ח' הורוביץ) מיום 2.1.06 בבש"א 246/06.
ב.
(1) המבקשת, ילידת 1948, נולדה בפריז לאב יהודי ולאם לא יהודיה. בהיותה בת שבע שנים נפטרה למרבה הצער אימה, ואביה נישא בתום כשנה בשנית לאשה יהודיה, היא המשיבה 1. בחודש ינואר 1959 עברה המבקשת הליך גיור, וזמן קצר אחר כך הגיעה לישראל. בשנת 1966 נרשמה המבקשת כיהודיה במשרד האוכלוסין של משרד הפנים (משיב 2). בשנת 1971 ביקשה המבקשת להינשא, ולצורך כך קיבלה "פסק דין אישור גיור" מבית הדין הרבני האזורי בחיפה (משיב 3). בתובענה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה (תמ"ש 21240/00) טענה המבקשת כי הליך הגיור שעברה היה פיקטיבי, ועל כן עתרה למחוק את רישומה כיהודיה ולרשום אותה כנוצריה. בפסק דין מיום 30.8.05 (השופט ש' לבנוני) נדחתה התובענה. כן חויבה המבקשת בתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪.
(2) המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"מ 331/05). ביום 25.12.05 הורה בית המשפט המחוזי (הרשמת השופטת ח' הורוביץ) על מחיקת הערעור, שכן "הוגש לאחר המועד הנקוב בתקנות וללא רשות לכך".
(3) ביום 1.1.06 הגישה המערערת בקשה, בה עתרה לביטול ההחלטה מיום 25.12.05. כן התבקשו הארכת מועד להגשת הערעור ופטור מאגרה ועירבון (בש"א 246/06). בהחלטה מיום 2.1.06 נדחתה הבקשה. צוין, כי "סיכויי הערעור קלושים כיוון שמדובר בערעור על קביעות עובדתיות וכנגד הוצאות".
(4) המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי (ע"א 3052/06). בפסק דין מיום 9.11.06 (מפי סגן הנשיא גינת) נדחה הערעור. נקבע, כי "בדין פסקה כבוד הרשמת כי מדובר בערעור שסיכוייו קלושים", וכי ברור שחשיבות ההקפדה על מועדים הקבועים בתקנות להגשת הערעור הייתה נהירה למבקשת.
(5) מכאן הבקשה הנוכחית.
ג.
בבקשה נטען, כי בניגוד לקביעותיהם של בתי המשפט הקודמים, סיכויי הערעור שהוגש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה – טובים. עוד נטען, כי נוכח מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת ונוכח העובדה כי עסקינן בעניין טעון וקשה, היה מקום להיעתר לבקשתה להארכת מועד ולפטור מאגרה ומעירבון.
ד.
לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, לרבות בקשה להוספת מסמכים, חוששני שלא אוכל להיעתר לה. בבקשה לא נטען – ובדין לא נטען – כי עניינה בשאלה בעלת אופי כללי, והריהי תחומה, באופן מובהק, למחלוקת הצדדים. ככזו, אין עומדת באמות המידה שנקבעו לגבי מקרים, בהם תישקל מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה),
פ"ד לו(3) 123 (מ"מ הנשיא - כתארו אז - שמגר)). גם לעיצומו של התיק, עם כל ההבנה לתולדותיה של המבקשת, איני רואה מקום להתערבות בהערכתם של שני המותבים הקודמים באשר לסיכויי הערעור. יחד עם זאת, רשמתי הודעת בא כוח המדינה (שהוגשה בעקבות חלטתי מיום 28.12.06) כי "המשיבים יהיו מוכנים להמליץ לועדה (לויתור על חובות) להעמיד את סך כל ההוצאות, שנפסקו לחובת המבקשת בהליכים השונים, על סכום של 1,500 ₪ בלבד (במקום סכום הקרן שעמד על 11,500 ₪), וזאת לצורך סיומו המוחלט של ההליך דנן".
ה.
אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה
היום, כ"א בטבת תשס"ז (11.1.07).
ש ו פ ט