פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
10142/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש
:
יעקב סייג
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
בקשה
למתן רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי מיום 1.11.01 (ב"ש 92256/01)
שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' ברלינר
בשם
המבקש: עו"ד אלון צדוק
החלטה
המבקש הורשע על-פי הודאתו בבית-המשפט השלום, בעבירות לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה1965-. כשבעה חודשים לאחר שחלף המועד להגשת ערעור, הגיש הוא בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בבית-המשפט המחוזי. בגידרה של בקשה זו טען המבקש כי נתגלו לו עובדות חדשות, שלו ידע אותן שעה שהתקיים ההליך בבית-משפט השלום, לא היה מודה בעבירות שיוחסו לו בכתב-האישום. בקשה זו נדחתה בבית-המשפט המחוזי, ומכאן בקשת רשות הערעור שלפני.
דינה של הבקשה להידחות. משלא הוגש ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום, הפך פסק-דין זה לחלוט. אף כי במקרים מיוחדים רשאי בית-המשפט להיעתר לבקשה להארכת מועד, על אף האיחור הניכר, הרי שעל בעל-הדין המבקש ארכה מוטלת החובה להצביע על עילה משכנעת המצדיקה חריגה מכללי הדיון. במקרה שלפניי, לא עלה בידי המבקש להצביע על טעם כאמור.
הבקשה נדחית איפוא.
ניתנה היום, י' בשבט תשס"ב (23.1.02).
ש ו פ ט ת