בע"מ 10240/17 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על שלוש החלטות של בית המשפט המחוזי בבאר שבע – מיום 20.11.2017, מיום 12.12.2017 ומיום 28.12.2017 (עמ"ש 43193-06-17, השופט א' ואגו ). בית המשפט המחוזי הורה על רישומו לדחייה של ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד מיום 10.5.2017 (תמ"ש 15795-09-15, השופטת ע' גיא ), עקב אי הפקדת ערבון במועד. בד בבד עם בקשת רשות הערעור המבקש הגיש בקשה שהוגדרה כ"בקשה לעיכוב מחיקה על הסף של הערעור".

2.

מקורה של הבקשה דנן הוא בתביעה למזונות ומדור קטין שהוגשה נגד המבקש לבית המשפט לענייני משפחה על ידי בת זוגו לשעבר. ביום 4.7.2016 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי יש צורך במינוי אפוטרופוס לדין למבקש, לאחר שהתרשם כי הוא מתקשה לנהל את ההליך ולאחר שבאת-כוחו הגישה בקשה לשחרורה מייצוגו. בהמשך לכך, מונתה למבקש אפוטרופוס לדין מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.

3.

ביום 10.5.2017 נתן בית המשפט לענייני משפחה תוקף של פסק דין להסכמות שאליהן הגיעו הצדדים בכל הנוגע לתשלום המזונות.

4.

ביום 19.6.2017 הגיש המבקש, בעצמו, ערעור לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. כמו כן, המבקש הגיש בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון. בתחילה התעכב הטיפול בבקשות נוכח קשיים דיוניים שהתעוררו, בין היתר ביחס לשאלה האם רשאי המבקש להגיש את הערעור בעצמו. בהמשך, הגישה האפוטרופוס לדין הודעה ובה הבהירה כי עם מתן פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה היא סיימה את תפקידה, וכי המבקש פועל על דעת עצמו בלבד.

5.

בהמשך לכך, ביום 20.11.2017 הכריע בית המשפט המחוזי בבקשה למתן פטור מערבון. בית המשפט המחוזי עמד על כך שמדובר במערער שמצבו הכלכלי אינו שפיר, אך הוסיף כי יש להביא בחשבון גם את העובדה שסיכויי ערעורו אינם גבוהים. כמו כן, בית המשפט המחוזי ציין כי למשיבה אינטרס לגיטימי בהבטחת הוצאותיה בערעור. לפיכך, מצא בית המשפט המחוזי להפחית מסכום הערבון כך שיעמוד על סך של 5,000 שקלים. בית המשפט המחוזי קבע כי על המבקש להפקיד את הסכום האמור עד ליום 15.12.2017, ואם לא יעשה כן – יירשם הערעור לדחייה.

6.

ביום 12.12.2017 המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי "בקשה נוספת להפחתת סכום הערבון". בו ביום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקבעו כי אינו רואה לעיין מחדש בהחלטתו הקודמת.

7.

ביום 18.12.2017, מאחר שהמבקש לא הפקיד ערבון מטעמו, בית המשפט המחוזי קבע כי החל מיום 1.1.2018 ירשם הערעור לדחייה, ללא התראה נוספת, אלא אם יינתן טעם משכנע להימנע מכך.

8.

ביום 28.12.2017 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה נוספת שכותרתה "בקשה להבהרות לאחר סגירה", ובה עתר להשהות את רישום הערעור לדחייה או לכל הפחות לאפשר לו להפקידו בחמישה תשלומים. בו ביום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה, בקבעו כי רישום הערעור לדחייה החל מיום 1.1.2018 עומד בעינו, אלא אם יופקד הערבון עד למועד זה. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי אין מקום לחלוקת סכום הערבון לתשלומים, שכן משמעותה המעשית היא דחיה של שמיעת ההליך לתקופה ממושכת.

9.

בקשה זו נסבה על החלטותיו האמורות של בית המשפט המחוזי. המבקש, שאינו מיוצג גם בהליך זה, טוען כי אינו יכול לעמוד בסכום הערבון וחוזר על בקשתו לחלקו למספר תשלומים על מנת שלא לחסום את דרכו לערכאות. הוא מוסיף וטוען כי טיעוניו בבקשה לפטור מערבון לא זכו להתייחסות ראויה. כאמור בפתח הדברים, בצד בקשת רשות הערעור המבקש הגיש בקשה נוספת ובה עתר לכך שדחיית ערעורו על הסף תעוכב עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

10.

לאחר שבחנתי את טענותיו של המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

11.

כפי שצוין, מקורו של הליך זה הוא בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, טענותיו של המבקש לעניין הפטור מערבון נדונו לראשונה על-ידי בית המשפט המחוזי. על כן, מתעוררת השאלה האם יש להחיל על הבקשה דנן את אמות המידה המחמירות שנקבעו בהלכת

חניון חיפה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ ,

פ"ד לו(3) 123 (1982)) או שמא אמות מידה מרוככות (ראו: רע"א 121/12 פלקסר נ' בנק אוצר החייל בע"מ , פסקה 10 (4.6.2012) (להלן: עניין פלקסר ); בע"ם 4448/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 9 (30.7.2015); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 222 (מהדורה שלישית, 2012)). בנסיבות העניין, איני נדרשת להכריע בשאלה זו, שכן לא התרשמתי כי נפל פגם בהחלטותיו של בית המשפט המחוזי. כפי שתואר לעיל, בית המשפט המחוזי נדרש לשיקולים הרלוונטיים בבחינת הבקשה לפטור מהפקדת ערבון, ובכלל זה למצבו הכלכלי של המבקש, מחד גיסא, ולסיכויי הערעור ואינטרס המשיבה בהבטחת הוצאותיה בערעור, מאידך גיסא. על בסיס זה, מצא בית המשפט המחוזי להפחית את הערבון אולם לא ליתן למבקש פטור מלא מהפקדתו. בהמשך לכך, נתן בית המשפט המחוזי מספר התראות ברורות למבקש בנוגע לרישום הערעור לדחייה, תוך מתן ארכה ושהות מספקת להפקדת הערבון, והדגשת המועד האחרון לעמידה בדרישה זו (ראו והשוו: בע"ם 1995/16 פלוני נ' פלוני , פסקה 12 (11.5.2016)). בשים לב לכל האמור, לא מצאתי כי מתקיימת בנסיבות העניין עילה למתן רשות ערעור.

12.

אשר על כן: הבקשה נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה הנוספת שהגיש המבקש. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.