בע"מ 104/19 פלוני נ. האפוטרופוס הכללי

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 5.12.2018 (עמ"ש 33090-09-17, השופט העמית א' ש' שילה והשופטים ו' פלאוט , צ' ויצמן ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 19.6.2017 (ת"ע 3895-05, סגנית הנשיאה ר' מקייס ).

2.

מקורה של הבקשה שבפני בסכסוך משפחתי שנסב על ירושת אביו של המבקש (להלן: המנוח ), שעיזבונו מצוין כמשיב 2. הסכסוך, שניטש זה 14 שנה, הוביל למספר רב של הליכים משפטיים, שרק עיקרם הרלוונטי לענייננו יובא להלן.

3.

למנוח ולאשתו, שנפטרה אף היא (להלן: המנוחה ), היו שישה ילדים: המבקש, המשיבים 3, 4, 5 ו-7 ואביהם של המשיבים 8, שנפטר לפני הוריו. בשנת 1996 נפטר המנוח, וביום 13.2.2005 המבקש הגיש בקשה למתו צו לקיום צוואה שנסבה על מסמך שנחזה להיות צוואה של המנוח מיום 16.12.1987 (להלן: הצוואה ). המנוחה והמשיב 3 (להלן: האח ) הגישו התנגדות לבקשה זו, וטענו כי יש להורות על בטלות הצוואה מאחר שבעת עריכתה המנוח לא היה כשיר לצוות, מאחר שהם עצמם היו מעורבים באופן פסול בעריכת הצוואה, וכן בשל השפעה בלתי הוגנת של בני המשפחה שטיפלו במנוח בעת ההיא. לאחר שהמומחה שמינה בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המנוח אכן לא היה כשיר לצוות במועד שבו נערכה הצוואה, הבקשה למתן צו קיום צוואה נמחקה בהסכמת הצדדים.

4.

בהמשך לכך, מנהלת העיזבון של המנוח, הגישה לבית המשפט לענייני משפחה בקשה למתן צו ירושה, שפסק הדין שניתן בעניינה הוא שניצב בבסיסה של הבקשה דנן. המבקש הגיש התנגדות לבקשת מנהלת העיזבון, וטען כי המנוחה והאח פסולים מלרשת את המנוח בשל הוראת סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה ), המורה כי "מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המורש, או שזייף אותה, או שתבע בעל פי צוואה מזוייפת" פסול מלרשת. לטענת המבקש, המנוחה והאח זייפו את צוואתו של המנוח, כפי שהודו במסגרת תצהירים שהגישו במסגרת ההליך למתן צו קיום הצוואה, וכן פעלו באופן שניתן לראותו כ"תביעה על פי צוואה מזויפת", וזאת מאחר שהבקשה שהגיש לקיום הצוואה נסמכה על "מצג שווא" שהציגו בפניו האח והמנוחה שלפיו זו אכן צוואת המנוח. לעמדת המבקש, שעליה הוא שב גם בהליך זה, יש מקום לקבוע כי סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה אינו דורש הרשעה בפלילים ביחס לחלופות העוסקות בזיוף צוואה ובתביעה על פי צוואה מזויפת, אלא רק ביחס להשמדה או העלמה של צוואה. על כן, כך נטען, יש לפסול את המנוחה והאח מלרשת את המנוח.

5.

האח, מנגד, טען כי לא מתקיימים במקרה זה תנאי התחולה של סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה. זאת, הן מן הטעם שסעיף זה דורש הרשעה כתנאי לקיומה של כל אחת מהחלופות המופיעות בו, והן משום שמכל מקום לא הוכח שהמנוחה והוא זייפו את הצוואה ושהמבקש עצמו הוא מי שתבע על-פיה.

6.

בית המשפט לענייני משפחה דחה את ההתנגדות שהגיש המבקש וקיבל את הבקשה למתן צו ירושה. בית המשפט לענייני משפחה קבע, בין היתר, כי לא נדרשת הכרעה בשאלה הפרשנית שבמחלוקת, מאחר שיתר היסודות הנדרשים במסגרת סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה לא מתקיימים במקרה דנן. בית המשפט לענייני משפחה קבע כממצא עובדתי כי לא הוכח ברמה הנדרשת שהמנוחה והאח זייפו את הצוואה, וכן ציין כי מאחר שהמבקש הוא שהגיש את הבקשה למתן צו לקיום הצוואה, אף אין לראות במנוחה והאח מי שהגישו תביעה מכוחה. בהקשר זה ציין בית המשפט לענייני משפחה כי המבקש הוסיף לעמוד על תביעתו לקיום הצוואה אף כאשר הובהר לו כי זו אינה משקפת את רצונו של אביו. להשלמת התמונה, יצוין כי בית המשפט לענייני משפחה הסתייג מן הפרשנות שלה טען המבקש.

7.

הערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה כאמור בפסק דין קצר לאחר שסמך את ידיו על ממצאיו העובדתיים והמשפטיים של בית המשפט לענייני משפחה.

8.

הבקשה דנן מופנית נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש שב ומעלה את הטיעונים שהעלה בפני בתי המשפט הקודמים, תוך התמקדות בשאלת פרשנותו של סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה.

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחים לה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. כידוע, אמת המידה לקבלת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" היא מחמירה ונדרש כי הבקשה תעורר שאלה משפטית עקרונית או שדחייתה תוביל לעיוות דין

(ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). המבקש מנסה לשוות לבקשתו נופך עקרוני ולבססה על פרשנותו של סעיף 5(א)(2) לחוק הירושה. אולם למעשה הבקשה נטועה בעובדות המקרה הקונקרטי ונסבה בפועל אך על קביעות עובדתיות מובהקות, וממילא לא נדרשת כל התייחסות נוספת לגוף הדברים.

10.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, מאחר שלא התבקשה תשובת המשיבים אין צו להוצאות. ניתן אך לקוות כי ההתדיינות בין הצדדים, כולם בנים לאותה משפחה, תגיע בסופו של דבר אל סיומה.