בע"מ 10827/05 רות מגעיד נ. יוסף מגעיד

א.בין הצדדים, אם ובנה – עצוב ככל שיהא הדבר – נתגלעו סכסוכים שעניינם זכויות בנחלה במושב. המבקשת הגישה בשעתו המרצת פתיחה ובה נתבקשות הצהרות כי לה הזכויות במשק, וכי מעמד בן ממשיך שהוקנה למשיב יבוטל. בית המשפט (השופט – כתארו אז – גורן) קבע שמצב המשיב הוא של בר-רשות בתמורה, ואין לבטל זכויותיו בבנין, בהשקעות ובפרדס. המשיב עירער על פסק הדין לבית משפט זה, ובדיון (בפני המשנה לנשיא ש' לוין והשופטים דורנר ואנגלרד) הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (השופט סטרשנוב) קבע ביטול הצהרתה של המבקשת בדבר מעמד בן ממשיך למשיב. עם זאת רשם בית המשפט לפניו את הכרת המבקשת ב"זכויות קנויות" של המשיב ואת נכונותה לפצותו על השקעותיו. ערעור על פסק הדין נדחה בבית משפט זה (הנשיא ברק והשופטים חשין ונאור).

ב.(1) הצדדים הגישו תביעות הדדיות בבית המשפט לענייני משפחה – המבקשת, בין היתר, לחיוב המשיב בחשבונות ופירוט ההכנסות, והמשיב לפיצויים כאמור. בהמלצת בית המשפט (השופט – כתארו אז – גולדס) - הגיעו הצדדים להסכמה כי שמאית מקרקעין תגיש חוות דעת לעניין שווי המקרקעין עליהם הוקם בית מגוריו של המשיב במשק ושווי ההשקעות שנעשו על-ידיו, וכן יגיש רואה חשבון את חישוב הוצאותיו והכנסותיו של המשיב במשק. סוכם כי פסק הדין יינתן בקצרה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד-1984, ללא צורך לנמק.

(2) לאחר עיון בחוות הדעת שהוגשו ובמכלול החומר קבע השופט גולדס כי למשיב אין זכויות בן ממשיך, אלא זכויות בחלק מן המשק עליו בנוי ביתו והוא זכאי לרישומו של זה או לפיצוי בסך 129,500 דולר, וכן להשבה מאת המבקשת בגין השקעות בסך 258,635 ש"ח, ולפיצויים, בין היתר פיצויי הסתמכות, בסך 180,000 ש"ח.

(3) המבקשת ערערה לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (השופטת שטופמן) ציין כי התערבות ערעורית בפסק דין שניתן על דרך פשרה תהא רק במקרים של חריגה קיצונית ובולטת מן הסבירות, וכן קבע כי הסכמת הצדדים לפסק דין על דרך פשרה לא הוגבלה, כטענת המבקשת, למינוי שמאי ורואה חשבון, אלא לסילוק כל התביעות ההדדיות, וכך פסק בית המשפט לענייני משפחה. הערעור נדחה.

(4) בבקשה הנוכחית נטען לאי סבירות רבה בפסקי הדין הקודמים, ובין היתר פסיקת פיצויי הסתמכות, היעדר התחשבות בכך שהמשיב לא מסר את נתוני ההכנסה, ריבית צמודה מופקעת וטעויות אריתמטיות.

ג.(1) לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. על הנותן הסכמתו לפסק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א' לדעת כי התוצאות יהיו נתונות לערעור רק בנסיבות קיצוניות, לא כל שכן כשהמדובר בגלגול שלישי (ראו גם בן-נון, הערעור האזרחי מה' 2, 77). המשוכות שעל המבקש לפתוח פסק דין כזה בגלגול שלישי גבוהות הן – המשוכה של רשות הערעור בגלגול שלישי ככלל, הנשקלת רק כשהמדובר בעניין משפטי או ציבורי החורג ממחלוקת הצדדים, ומשוכת ההתערבות בפסק דין שניתן על דרך הפשרה. ראו בין היתר רע"א 6756/96 זוננשוילי נ' חלד (לא פורסם), השופטת שטרסברג-כהן; ע"א 1639/97 אגיאפוליס נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337, 343 – 344 (השופט טירקל); רע"א 4604/04 בוקרה נ' סגל , פ"ד נח(6) 894; רע"א 8101/04 כעביה נ' אלון טבעון (טרם פורסם) (השופטת ארבל).

(2) תיק זה, עם כל אי הנחת והצער שאוצרת הפרשה למבקשת, כעולה מטענותיה, אינו בא בגדרי אלה שלגביהם תישקל רשות ערעור בגלגול שלישי. אציין כי, כמותי כבית המשפט המחוזי, עיינתי בפסק הדין שניתן על דרך הפשרה, ודובר בו ב"תביעה של אם נגד בנה ובתביעה שכנגד". לא צורפו לבקשה כתבי הטענות, ולכן נדרש אנכי להסכמה שיועדה "...למען סלק את כל התביעות ההדדיות אשר מונחות בפני בית המשפט". איננו יודעים מה היו כל התביעות ההדדיות, ולכן אי אפשר להלום את טענות המבקשת בדבר חריגה מההסכמות. לא מצאתי איפוא בהחלטות בתי המשפט הקודמים עילה לערעור נוסף.

ד.נוכח האמור, אין בידי להיעתר לבקשה.