פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
1121/06
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בר"ע 1370/05 מיום
10.1.06 (השופטת וילנר)
בשם המבקשת: עו"ד י'
אריאב
החלטה
א.בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.1.06 (השופטת וילנר) בתיק בר"ע 1370/05, בה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 6.11.05 (השופטת גליק) בתיק בש"א 1589/05, והתקבלה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 8.11.05 (השופטת גליק) בתיק תמ"ש 1870/05. הבקשה מופנית כנגד דחיית הבקשה לרשות ערעור על החלטה מ-4.11.05.
ב.(1) הצדדים נשואים זה לזו משנת 1977. בשנת 2004 נפרדו דרכיהם. המבקשת הגישה לבית הדין הרבני ביום 6.3.05 תביעה לשלום בית, מזונות ומדור. המשיב הגיש לבית המשפט לענייני משפחה ביום 15.3.05 תביעה לפירוק שיתוף, וביום 9.5.05 - תביעת גירושין לבית הדין הרבני. המבקשת ביקשה מבית המשפט לענייני משפחה למחוק את תביעת הרכוש, מהטעם שבית הדין הרבני רכש סמכות לדון בה.
(2) ביום 6.11.05 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה בקבעו כי לא היתה כריכה כדין, ובית הדין לא רכש סמכות לדון בתביעה (להלן ההחלטה הראשונה). במקביל טענה המבקשת כי בכתובתה נכתב בפירוש כי "הדירה לה", ומסיבה זו יש להעביר את הדיון לבית הדין הרבני. עוד נטען כי על הצדדים חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג - 1973 ומסיבה זו מועד איזון המשאבים יבוא לעת פקיעת הנישואין. ביום 8.11.05 דחה בית המשפט לענייני משפחה את טענות המבקשת (להלן ההחלטה השניה). נקבע כי בנסיבות דנן, בהן המבקשת אינה מעוניינת בסידור גט אלא בשלום בית, מאפשר הנקבע בפרשת ע"א 1692/97 גולדברג נ' גולדברג (לא פורסם) – השופט, כתארו אז, מצא), לפרק את השיתוף במקרקעין לפי סעיף 40א לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969, מבלי להמתין למועד איזון המשאבים. עוד נקבע כי ההתייחסות לדירת המגורים בכתובה אינה יוצרת סמכות לבית הדין הרבני, ומסיבה זו הורה בית המשפט לענייני משפחה על פירוק השיתוף בדירת המגורים.
(3) בית המשפט המחוזי אישר את החלטתו הראשונה של בית המשפט לענייני משפחה, אך קיבל את בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה השניה, תוך שהוא מורה לבית המשפט לענייני משפחה לדון בכל טענות ההגנה של המבקשת לגופן, לרבות אלה המיוסדות על הכתובה.
ג.בבקשה הנוכחית עותרת המבקשת לקבוע כי יש לראות בכתובה הסכם ממון כהגדרתו בחוק, ולהורות על עיכוב הדיון בפירוק השיתוף עד למתן החלטת בית הדין הרבני הדן בפועל גם בסוגיות הרכושיות.
ד.אין בידי להיעתר לבקשה, הן מן הטעם שאין היא מעוררת שאלות משפטיות המצדיקות מתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור (הדר חיפה) , פ"ד לו(3) 123, 128 - מ"מ הנשיא, כתארו אז, שמגר), והן לגופו של עניין. בתי המשפט הקודמים קבעו כי לבית הדין הרבני לא נקנתה סמכות לדון בסוגיות הרכוש, ומסיבה זו אין מניעה בהמשך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה. המבקשת מעוררת את השאלה האם ניתן לראות בכתובה הסכם ממון. יש להידרש להוראת סעיף 17 לחוק יחסי ממון הקובע: "אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות אשה לפי כתובתה" (ראו בש"א (משפחה - תל-אביב) 8255/99 ע.א. נ' ב.ש.ע. (לא פורסם) - השופט גרניט), ובכך תשובה – למצער חלקית – לשאלת הכתובה. ברם, איני רואה כיצד שאלה זו יכולה להשפיע על המשך הדיון בתיק. כאמור, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לדון בפירוק השיתוף לפי חוק המקרקעין. המבקשת לא העלתה טענות או ראיות נגד קביעה זו. בנסיבות ידון בית המשפט לענייני משפחה בפירוק השיתוף, והמשיבה תוכל להעלות טענותיה בין היתר על סמך התחייבות המשיב בכתובה, ואיני קובע כל מסמרות לעניין זה.
ה.ככלל אין מקום להתערבות בית משפט זה בשאלות של ניהול התיקים ולוחות הזמנים, אך אוסיף, כי הדעת נותנת שהצדדים יביאו הדדית לידיעת בית הדין הרבני האזורי ובית המשפט לענייני משפחה את לוחות הזמנים בטיפול בתיקים, לתועלת הכל.
ו.נוכח האמור, לא אוכל להיעתר לבקשה. הכתובה המקורית המצויה בתיק תוחזר למבקשת משיומצא העתק מאושר.
ניתנה היום כ"ג באייר
תשס"ו (21.5.06)
ש ו פ ט