החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בע"מ 1144/20פלוני נ. פלוני

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
מזונות · מנטל הסעה והוצאות טיפול בקטיןבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בעמ"ש

בקשת רשות ערעור של האב על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שדחה ערעור על פסק דין משלים בענייני משפחה שחייב את האם בשמינית מנטל הסעת הקטינה ואת האב בתשלום דמי טיפול חודשיים. בית המשפט העליון קבע כי הקביעות אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית ולא נדרש מתן רשות ערעור למניעת עיוות דין. הבקשה נדחתה עם הוצאות של 2,000 ש"ח.

העובדות

המבקש (האב) ערער על פסק דין משלים שחייב את המשיבה (האם) לשאת בשמינית מנטל הסעת הקטינה לביקוריה אצל האב, וקבע כי האב ישלם לאם דמי טיפול חודשיים בסך 250 ש"ח כהורה המטפל העיקרי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור תוך אימוץ הממצאים העובדתיים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור על קביעות בית המשפט המחוזי בנוגע לחלוקת מנטל הסעת קטינה ודמי טיפול חודשיים

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • דמי טיפול
  • הורה מטפל עיקרי
  • הוצאות

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בע"מ 1144/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

פלונית

בקשה לרשות ערעור על

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים

ש' שוחט

,

ע' רביד

ו-

נ' שילה

)

בעמ"ש 66826-12-18 מיום 13.1.2020

בשם המבקש:

עו"ד אייל גבע

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים

ש' שוחט, ע' רביד ו- נ' שילה ) בעמ"ש 66826-12-18 מיום 13.1.2020, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו המשלים של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ו' ש' פינקלשטיין ) בתלה"מ 39404-03-17 מיום 19.11.2018 (להלן: פסק הדין המשלים ), במסגרתו חויבה המשיבה (להלן: האם ) לשאת בשמינית מנטל הסעתה של בתם הקטינה לביקוריה אצל המשיב (להלן: האב ), וכן נקבע כי נוכח היותה של האם ההורה המטפל העיקרי בבתם, ישלם לה האב סך של 250 ₪ דמי טיפול חודשיים. בית המשפט המחוזי דחה כאמור את ערעורו של המבקש, בתוקף סמכותו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), משמצא לנכון לאמץ את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין המשלים, אשר תומכים במסקנה המשפטית ובתוצאה המאוזנת שנפסקה, וזאת מבלי שנפלה בו כל טעות שבחוק.

2.

לאחר עיון

בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א

לתקנות, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

הקביעות

בהחלטתו של בית המשפט המחוזי אינן

מעוררות

שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין.

3.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪.

ניתנה

היום, כ"ז באדר התש"ף (23.3.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עמש 66826-12-18