בע"מ 1205/11 פלוני נ. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטות ש' שטמר , י' וילנר ו- צ' קינן ) בעמ"ש 55538-10-10 שניתן ביום 16.1.2011 ובו נדחה ערעור המשיב על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בקריות (השופטת מ' לוי ) מיום 2.9.2010 בו נקבע כי המשיבה זכאית למחצית מכלל הכספים אשר היו מופקדים על שמו של המבקש בבנקים שונים.

1.

המערער והמשיבה היו נשואים זה לזו במשך כ-60 שנה, עד שהתגרשו ביום 10.11.2009. המשיבה הגישה תביעה לחלוקת רכוש והמערער הגיש תביעה למתן סעד הצהרתי לפיו כלל הנכסים הרשומים על שמו שייכים למשיבה ולא חלה עליהם חזקת השיתוף.

2.

בית המשפט לענייני משפחה קבע כי על אף שהחל משנת 1990 לנו הצדדים בחדרים נפרדים הרי שחזקת השיתוף הוסיפה לחול על מערכת היחסים הפיננסית שלהם וזאת עד שהמשיבה עזבה את דירתם המשותפת. לעניין זה עמד בית המשפט המחוזי על אורח חייהם של הצדדים, על האופן בו השתקפה מערכת היחסים של בני הזוג מנקודת המבט של עדים חיצונים וכן על האופן בו ניהלו את ענייניהם הכספיים. כן קבע בית המשפט המחוזי כי הוא מעדיף את עדות המשיבה לעניין זה על פני עדות המבקש אותה מצא כמתחמקת.

בהמשך לקביעתו זו, דחה בית המשפט לענייני משפחה את תביעתו של המבקש למתן סעד הצהרתי, תוך שהוא דוחה את טענתו כי הכספים המופקדים על שמו בשני חשבונות בנק הם כספים שנצברו מקצבת הנכות שהשתלמה לו במהלך השנים והמהווים נכס ספציפי אותו יש להחריג ממסת הנכסים עליהם חלה חזקת השיתוף. לעניין זה נקבע כי המערער לא טען ולא הוכיח כי קיים חשבון אשר רק בו בוצעה הפקדה קבועה של קצבת הנכות ששולמה לו לאורך שנים, ואף אם היה חשבון כאמור, לא ניתן לדעת האם הוזרמו כספים נוספים לחשבון מקצבת המשיבה, מהכנסותיה, מדמי השכירות של דירה שהחזיקו או ממקורות אחרים.

3.

ערעור המבקש על פסק דין זה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי הערעור מופנה בחלקו כנגד קביעות עובדתיות של בית המשפט לענייני משפחה שאין מקום להתערב בהן. כן קבע בית המשפט המחוזי כי המסקנות שהסיק בית המשפט לענייני משפחה מן העובדות שקבע נכונות הן. על יסוד האמור, נדחה הערעור.

4.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. בגדר הבקשה טוען המבקש כי הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי לא נגע לממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה אלא למסקנותיו המשפטיות. המבקש טוען כי על יסוד הממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט לענייני משפחה, היה זה צריך לקבוע כי חזקת השיתוף נשללת ביחס לכספים שנצברו בחשבונות המבקש. כן נטען כי קביעת בית המשפט לענייני משפחה באשר לכספים שהשתלמו לו כקצבת נכות, עומדת בסתירה להלכה לפיה קצבה כאמור אינה מהווה חלק ממאגר הנכסים המשותף והיא נועדה אך ורק לשם שיקומו וסיעודו של הנכה.

5.

דין בקשת רשות הערעור להידחות, אף ללא קבלת תגובת המשיבה. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי ועניינם של הצדדים [ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3)123 (1982)]. המקרה שלפניי אינו נמנה על אותם המקרים והמבקש אף אינו טוען אחרת. טענותיו בדבר טעות ביישום ההלכה הנוגעת לחזקת השיתוף ולתחולתה על קצבת נכות אינה מקימה כשלעצמה עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"א 732/05 האפוטרופוס הכללי נ' סלמה (לא פורסם, 4.1.2007), פסקה 16 לפסק הדין והאסמכתאות הנזכרות שם).

6.

נוכח האמור, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובת המשיבה, איני עושה צו להוצאות.