בע"מ 1306/15פלוני נ. מחלקה לשרותים חברתיים בת ים

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב' השופט ש ' שוחט ) מיום 16.2.2015 בתיק ענ"א 24316-01-15.

2.

במסגרת ערעור המתברר בפני בית המשפט המחוזי, שטיבו לא הובהר בבקשה, ביקש המבקש, שאיננו מיוצג, כי בית המשפט יורה למשיבים להגיש תגובה לערעור שהגיש. בהחלטת בית המשפט בבקשה נכתב כך: " יש דיון ב-11 למרץ". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור.

3.

להשלמת התמונה יצוין, כי כפי שעולה מהודעה שהגיש המבקש ביום 25.3.2015, נדחה בינתיים הדיון שנקבע כאמור ליום 11.3.2015, עד להכרעת בית משפט זה בהשגה אחרת שהגיש המבקש על החלטת כב' השופט שוחט שלא לפסול את עצמו.

4.

בבקשתו, טוען המבקש כי החלטת בית המשפט שגויה משום שהיה עליו לחייב את המשיבים בהגשת תגובה לערעור, בעיקר נוכח העובדה שהמשיבים הם גופים ציבוריים.

5.

דין הבקשה להידחות. עסקינן בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (רע"א 11706/05 גבעת נילי - כפר שיתופי בע"מ נ' חיון

(8.5.2006)). נקודת המוצא היא שבקשה כזו תתקבל כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). בצד הלכה זו ישנה גישה המאמצת אמת מידה מקלה יותר במקרים בהם ההחלטה ב"גלגול השלישי" ניתנה למעשה לראשונה בבית המשפט המחוזי (רע"א 7229/14

אחים נ. נתנאל חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ

נ' גבריאלי (16.12.2014); חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 222-221 (מהדורה 3, 2012)). במקרים כאלו , רשות הערעור תינתן גם כאשר קיים חשש לעיוות דין או כאשר ההחלטה עליה מבקשים לערער פוגעת פגיעה חמורה, יוצאת דופן ובלתי הפיכה במבקש (רע"א 2717/13 דבי נ' עיריית תל אביב יפו (5.5.2013), להלן: עניין דבי ).

6.

הבקשה דנן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור אף לא לפי אמת המידה המקלה. הבקשה איננה מעוררת סוגיה משפטית או ציבורית החורגת מעניינו של המבקש ואין כל חשש לעיוות דין או לפגיעה חמורה במבקש. למעלה מן הצורך אציין, כי אף לגופו של עניין לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא שלא להורות למשיבים להגיש "תגובה" לערעור.

7.

אשר על כן הבקשה נדחית.