בע"מ 14/22 פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ברמ"ש 35947-11-21 (השופטת ג' לוין ), מיום 2.12.2021, בה נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת, בת"ע 71688-12-20 (השופטת פ' גילת כהן ), מיום 17.10.2021, בגדרה נקבע שלא לעשות שימוש בחוות דעת שהוגשה בהליך קודם, שהתנהל בעניינו של אחיהם המנוח של הצדדים (להלן: המנוח ), טרם מותו (להלן: הליך האפוטרופסות ), ולמנות מומחה חדש מטעם בית המשפט לצורך ההליך הנוכחי שעניינו שאלת תוקפה של צוואת המנוח מיום 22.6.2014 (להלן: הליך העיזבון ).

2.

עת היה המנוח בין החיים התנהלו בעניינו הליכי אפוטרופסות במסגרתם מונה פרופ' נוי כמומחה מטעם בית המשפט לשם הגשת חוות דעת בעניין דרכי הטיפול במנוח, נוכח מחלוקת שהייתה בין הצדדים בנוגע לאופן הטיפול בו (להלן: המומחה ). בהחלטה נוספת, שניתנה במסגרת הליכים אלה התבקש המומחה לבחון את כשרותו של המנוח לתת ייפוי כוח רפואי אשר נחתם על ידו ביום 25.9.2014 ולהתייחס גם לטענות לפיהן המנוח איבד את כשרותו המשפטית כבר בחודש מאי 2011.

3.

בחוות הדעת, שהוגשה על ידי המומחה

נקבע, על בסיס מסמכים רפואיים בלבד וללא בדיקה של המנוח, כי:

"כבר במאי 2011 לא היה מר ... כשיר לביצוע פעולות משפטיות. בשנים שלאחר מכן חלה התדרדרות נוספת במצבו וב-25.09.14 על סמך מרבית החומר שבפני לא היה כשיר משפטית, וכי כיום הוא סיעודי לחלוטין, ירוד קוגניטיבית, אינו מתקשר ואינו מסוגל לדאוג לענייניו. וכיום יש לקבוע כי מר .... אינו כשיר מבחינה קוגניטיבית לבצע פעולות משפטיות ויש למנות בעבורו אפוטרופוס קבוע על גופו ורכושו כאחד" (להלן: חוות הדעת ).

4.

חלק מהמשיבים עתרו לבית המשפט בבקשה לפסילת חוות הדעת בין היתר על יסוד הטענה, כי המתנגדות בהליך האפוטרופסות הציגו בפני המומחה מסמכים רפואיים וחוות דעת פרטית שהוכנה עבורן. בכך, לטענתם, נפגעה האובייקטיביות שלו מה שהשפיע על עבודתו והיטה את ממצאי חוות דעתו. בית המשפט לא נעתר לבקשת הפסילה והותיר אותה להכרעה לאחר משלוח שאלות הבהרה וחקירה של המומחה. המהלכים להם ציפה בית המשפט לא התקיימו בשל פטירתו של המנוח כך שהבקשה נותרה ללא הכרעה.

5.

לאחר פטירת המנוח, הוגשה צוואתו לקיום. לבקשת הקיום הוגשה התנגדות והתיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה. במסגרת הליך ההתנגדות עתרו המבקשת והמשיבות 6 ו-8 לקבוע שכוחה של חוות הדעת יפה גם בהליכי העיזבון ולחילופין, שבית המשפט יורה, כי נותן חוות הדעת (פרופ' נוי), הוא ולא אחר, ייתן את חוות הדעת בשאלת כשרותו של המנוח לצוות במועד עשיית הצוואה.

6.

בית משפט קמא קבע, כי הרציונל שמאחורי שימוש בחוות דעת, שניתנה בעניין כשרותו של אדם במסגרת הליך אפוטרופסות שהתנהל בעניינו, גם בהליכי העיזבון המתנהלים לאחר פטירתו, שנעוץ ביתרון הרב הגלום בכך שהמומחה אשר נתן את חוות הדעת בדק את המנוח בהיותו בחיים והתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי, לא מתקיים בנסיבות המקרה שכן המומחה לא פגש במנוח, לא בדק אותו וחוות דעתו ניתנה על יסוד המסמכים הרפואיים בלבד. בכך, הוסיף:

"אין, למעשה, כל יתרון לחוות הדעת על פני חוות דעת אחרת שתינתן על יסוד החומר הרפואי בעניינו של המנוח".

על יסוד טעם זה וטעמים נוספים דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה ומינה את פרופ' פניג לתת חוות דעת בשאלה.

7.

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו בטענה, כי שאלת כשרותו של המנוח זהה בשני ההליכים ולכן יש להשתמש בחוות הדעת של המומחה בהליך האפוטרופסות גם בהליך העיזבון ולא למנות מומחה חדש כדי למנוע סרבול הליכים. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וקבע, כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה קמא שקולה, מתאימה לנסיבות המקרה ולא נפלה בה טעות שמצדיקה התערבות של ערכאת הערעור. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי מדובר בהחלטה לגבי אופן ניהול ההליך דבר אשר מסור ככלל לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וכי ניכר כי בית המשפט מכיר היטב את הצדדים לסכסוך ובחן את כלל השיקולים הצריכים לעניין תוך עריכת האיזון הראוי, ולכן החלטתו אינה מקפחת אף צד ומקדמת את ההליך בצורה עניינית ויעילה. בהינתן שמדובר בהליך חדש, וכי טרם הוכרעה שאלת הקבילות והמשקל של חוות הדעת הראשונה לאחר אי אלו קשיים שצצו, ואף לא היה למומחה את היתרון של בדיקת המנוח עצמו כל אלו אינם מצדיקים את קבלת הבקשה.

8.

המבקשת לא השלימה עם החלטת בית המשפט המחוזי זו ומכאן בקשת רשות הערעור שלפניי. לטענת המבקשת כאשר ישנה סוגיה משפטית זהה שמתבררת לפני בית המשפט עולה השאלה האם יהיה זה נכון להשתמש, בשני ההליכים, באותה חוות הדעת כפי טענתה או למנות מומחה חדש. לגישתה נקרתה בדרכו של בית המשפט העליון ההזדמנות להכריע בשאלה זו, שחורגת מעניינם הפרטי של הצדדים.

9.

דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

10.

בית המשפט לענייני משפחה עמד על הרציונל אליו מכוונת המבקשת וקבע, כי הוא לא מתקיים במקרה שלפנינו שכן חוות הדעת של המומחה בהליך האפוטרופסות ניתנה על בסיס המסמכים הרפואיים ללא בדיקה של המנוח. בית המשפט גם הוסיף כי שאלת קבילותה של חוות דעת זו טרם הוכרעה בשל הפגם שנטען שנפל בה. כך קבע גם בית המשפט המחוזי. בהינתן כל אלה אין כל יתרון דיוני בשימוש בחוות הדעת האמורה. מכאן, ההכרעות של הערכאות קמא נטועות בעובדותיו הייחודיות של המקרה שלפני ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". נסיבות המקרה גם לא מעוררות חשש לעיוות דין שיש לתקנו במתן רשות ערעור למבקשת. מדובר, אפוא, בבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.