בע"מ 1403/20 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 22.1.2020 (עמ"ש 55156-10-19, השופטים ח' שרעבי ,

א' אלון

ו- ר' איזנברג ). בית המשפט המחוזי קיבל בחלקו ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות מיום 8.9.2019 (תמ"ש 29668-07-17, השופט נ' זיתוני ).

2.

מקורו של ההליך דנן בסכסוך בין המבקשים, שהם

בני זוג, לבין שמונת אחיו של המבקש 1 (להלן: המבקש ), הם המשיבים. לצורך ההליך דנן די יהיה בכך שאציין כי הסכסוך נסב בעיקרו של דבר על זכויות בשתי חלקות קרקע שהאב המנוח היה רשום בהן כבעלים (להלן: החלקות ). החלקות יכונו כאן חלקה א' ו- חלקה ב' . בתמצית, הצדדים חלוקים בשאלה האם האב המנוח, שהלך לבית עולמו בשנת 2015, העניק למבקשים זכויות במתנה בחלקה ב', היא החלקה שעומדת במוקד הבקשה שבפני .

3.

ביום 16.7.2017 ניתן צו ירושה ביחס לעיזבונו של האב המנוח, שבו

נקבע כי הוא יחולק בין האחים בחלקים שווים. בהמשך לכך, ביום 19.7.2017 הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובה עתרו למתן פסק דין הצהרתי שיקבע כי הם הבעלים של חלקים נוספים בשתי החלקות, וזאת בשל שתי עסקאות מתנה שנחתמו, לפי הנטען, בין המבקש לבין האב המנוח. לאחר פטירת אמם, שהייתה נתבעת נוספת בהליך, הגישו המבקשים ביום 3.7.2018 כתב תביעה מתוקן.

4.

ייאמר כבר עתה, כי בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענותיהם של המבקשים ביחס לשתי החלקות, ואילו בית המשפט המחוזי קיבל בחלקו את הערעור שהגישו על כך, במובן זה שהכיר בזכויותיהם בחלקה א'. על כן, המשך הדברים יתייחס למחלוקת שנסבה על חלקה ב' בלבד.

5.

ביחס לחלקה ב', המבקשים טענו כי המנוח העניק להם חלק ממנה ששטחו 740 מ"ר, על מנת שיוכלו לבנות עליו בית מגורים למשפחתם שהתרחבה. המבקשים טענו, בנוסף, כי אף שהתחייבות זו למתן מתנה לא עוגנה בהסכם בכתב או בתצהירי מתנה, ניתן לתת לה תוקף בין היתר בהתחשב ב"ריכוך" של דרישת הכתב בהלכה הפסוקה. לביסוס טענותיהם הוסיפו המבקשים כי הוצא היתר בניה על שמו של המבקש ביחס לחלקה זו (להלן: היתר הבניה ), וכי אף תשריט חלוקה שהוגש לוועדת המקומית לתכנון ולבניה (להלן: תשריט החלוקה ) הקנה לכאורה למבקש חלק מסוים מהחלקה, שעליו אכן נבנה ביתם של המבקשים. תשריט החלוקה נחתם, כך נטען, על-ידי המבקש והמנוח כאחד.

6.

מנגד, המשיבים טענו, ביחס לחלקה ב', כי המנוח העניק למבקשים אך רשות לבנות בה, להבדיל מזכויות בעלות, וכי עובדה זו תובא בחשבון בעת שייערך איזון של חלוקת הירושה בין האחים.

7.

בית המשפט לענייני משפחה שדחה כאמור את התביעה ביחס לשתי החלקות קבע בעניין זה, בין היתר, כי אין בהיתר הבניה ובתשריט החלוקה כדי להקנות למבקש זכות קניינית בחלקה ב'. בהקשר זה הוטעם כי מדובר במסמכים תכנוניים שאינם עומדים בדרישת הכתב לצורך הכרה בעסקה במקרקעין. עוד נקבע, כי ממילא אין מקום להקל בדרישת הכתב בנסיבות העניין, שבהן התנהגותו של המנוח מלמדת כי בעבר הוא התחייב להעניק מתנה במתכונת של עריכת מסמך בכתב.

8.

ביום 31.10.2019 הגישו המבקשים ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי, ובו טענו כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בדחותו את התביעה על שני מרכיביה. ביחס לחלקה ב', נטען בעיקרו של דבר כי בית המשפט לענייני משפחה שגה בקבעו שהמנוח העניק למבקש זכויות שימוש בלבד בחלקה, וזאת בשים לב לכך שהמנוח מסר את החזקה בחלקה למבקשים, והם בנו עליה את בית המגורים שלהם. המבקשים הוסיפו וטענו כי הסתמכו על הקניית הזכויות, לכאורה, על-ידי אביו של המבקש, ואף השביחו את הקרקע. מנגד, המשיבים סמכו את ידיהם על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה וטענו כי דין הערעור להידחות.

9.

בית המשפט המחוזי שקיבל כאמור את הערעור בחלקו, בכל הנוגע לזכויות בחלקה א', דחה את טענותיהם של המבקשים ביחס לחלקה ב'. בית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכחה כוונתו של המנוח להקנות את זכויות הבעלות בחלקה במתנה למבקש. בהקשר זה נקבע כי תשריט החלוקה והיתר הבניה עשויים היו לספק כאן מהיבטה של דרישת הכתב, אך אין די בהם בנסיבות המקרה כדי ללמד על הכוונה להקנות את המקרקעין במתנה, להבדיל ממתן רשות בניה בהם. בית המשפט המחוזי סבר כי מסקנה זו אף מתיישבת עם הדברים שאמר המבקש במסגרת חקירתו הנגדית.

10.

בקשת רשות הערעור שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי – ככל שזה מתייחס לחלקה ב'. לשיטת המבקשים, עניינם מעורר שאלות עקרוניות הנוגעות לאופן ההתייחסות לתשריטי חלוקה והיתרי בניה בעסקאות מתנה במקרקעין.

11.

לגופם של דברים, המבקשים חוזרים וטוענים כי המנוח הקנה להם זכויות בעלות בחלק מחלקה ב' במתנה, להבדיל מזכויות שימוש, על-מנת לאפשר להם לבנות את ביתם, ולכן אף חתם על תשריט החלוקה כראייה למתנה זו. לשיטתם, העובדה שחלק זה הועבר לחזקתם והם נהגו בו מנהג בעלים לאורך השנים מחזקת אף היא את טענותיהם. זאת, בשים לב ליחסי הקרבה בין נותן המתנה למקבליה וכן למקובל בחברה המסורתית אליה משתייכים המבקשים שבה דווקא הענקת בעלות בחלקות היא הדבר המקובל.

12.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. הבקשה דנן אינה עומדת באמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". טענותיהם של המבקשים נדונו על ידי הערכאות הקודמות, והן נטועות היטב בנסיבותיו הפרטניות של המקרה, ללא היבטים עקרוניים. כמו כן, לא התרשמתי שדחיית הבקשה תוביל לעיוות דין. על כן, הבקשה נדחית לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

13.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.