בע"מ 1451-24 בע"מ 1451-24

1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופטים ע' טאהא (אב"ד), ת' נסים שי ו-ע' גולומב) בעמ"ש 52295-10-23 מיום 22.1.2024, שבגדרו נדחה ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת (השופטת ג' ג'בארין כליפה) בתמ"ש 59975-09-17 מיום 13.8.2023.

רקע בתמצית

2.המבקש הוא בנם של המבקשת ואביו המנוח (להלן המנוח), המשיב הוא אחיו של המנוח, והמשיבה היא אלמנת אחיו האחר. ביום 28.10.2010 נחתם בין הצדדים הסכם שלפיו יועברו זכויות מקרקעין בחלקה חקלאית מאת המבקשים לידי המשיבים, ללא תמורה (להלן בהתאמה: ההסכם ו-החלקה). לאחר מכן, בשנת 2013, חתמו הצדדים על מסמך לביטול העסקה הנזכרת בהסכם (להלן: מסמך הביטול), ואילו בשנת 2014, נערך נספח להסכם המגדיר את חלוקת הזכויות בחלקה בין המשיבים (להלן: הנספח להסכם), ובשנת 2015 נרשמה הערת אזהרה על החלקה לטובת המשיבים. בהמשך לאמור, הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבים למתן סעד הצהרתי שלפיו ההסכם בטל, בטענה שחתימותיהם על ההסכם מזויפות. לחלופין, טענו המבקשים שיש לבטל את ההסכם לנוכח מסמך הביטול. בית המשפט לענייני משפחה מינה בהסכמה מומחה לכתב יד, אשר בחן את החתימות בהסכם ובמסמכים נוספים הנוגעים אליו (להלן בהתאמה: המומחה ו-המסמכים הנוספים), וקבע בחוות-דעתו כי "קרוב מאוד לוודאי" כי חתימות המבקשים על המסמכים הנ"ל – אמיתיות (להלן: חוות הדעת). על רקע האמור, בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, וקבע, בין היתר, כי לא עלה בידי המבקשים להוכיח כי חתימותיהם על ההסכם מזויפות; כי אין בעובדה שהוגש לידי המומחה העתק של ההסכם כדי לפגום בחוות-דעתו, משעה שבחן את המסמכים הנוספים המקוריים ולנוכח הסכמת המבקשים כי חוות הדעת תתייחס להעתק ההסכם; כי עולה אף מראיות אחרות ומנסיבות העניין כי החתימות לא מזויפות; וכי מסמך הביטול הוא חוזה למראית עין כלפי רשויות המס אשר אין בו כדי לבטל את ההסכם.

ערעור שהגישו המבקשים על פסק-דין זה נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי.

על פסק-דין זה, מוגשת הבקשה שלפניי.

3.בבקשתם, טוענים המבקשים, בעיקרו של דבר, כי נטל השכנוע להוכחת אותנטיות החתימות הנידונות מוטל על כתפיו של הטוען לתקפות ההסכם – המשיבים בענייננו; כי לא ניתן להוכיח על-סמך העתק של ההסכם שהוגש למומחה כי חתימות המבקשים עליו אמיתיות; כי נפלו טעויות ופגמים נוספים בהסכם המלמדים על היות החתימות מזויפות; וכי לנוכח האמור, יש להצהיר על בטלות ההסכם.

דיון והכרעה

4.דין הבקשה להידחות, אף ללא צורך בתשובה.

5.כידוע, בית משפט זה לא ייעתר לבקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי", אלא במקרים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, או על מנת למנוע עיוות-דין (ראו: רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, חרף ניסיונם של המבקשים לשוות לבקשתם נופך עקרוני – טענותיהם נטועות עמוק בגדרי ההליך הפרטני, ואינן מעוררות כל שאלה משפטית בעלת השלכות רוחב. כמו כן, לא שוכנעתי כי מתעורר בענייננו חשש לעיוות-דין. די באמור כדי לדחות את הבקשה.

6.למעלה מן הצורך, אציין כי יש לדחות את טענת המבקשים, שלפיה יש לקבוע כי הנטל להוכחת אמיתות החתימות על ההסכם מוטל על המשיבים. הלכה עמנו כי הנטל להוכחת טענת התובע ביחס לאותנטיות של מסמך – הן טענה לאמיתותו הן טענה לזיופו – רובץ על כתפיו, זאת, בהתאם לכלל המסורתי במשפט האזרחי שלפיו "המוציא מחברו עליו הראיה", דהיינו, על התובע להוכיח את העובדות העומדות בבסיס עילת תביעתו (ראו, למשל: ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז(3) 240, 261 (1993); ע"א 45/15 נבולסי נ' נבולסי, פס' 13 (15.5.2017); ע"א 1700/16 עמותת כספי הצדקה צור באהר נ' אלאטרש, פס' 20 (31.7.2017)).

7.עוד אדגיש, כי אין בכך שחוות הדעת התייחסה להעתק ההסכם ולא למקורו, כדי לפגום במסקנתו של בית המשפט לענייני משפחה שלפיה החתימות אינן מזויפות. לא זו בלבד שהמבקשים הסכימו כי הבדיקה תיערך ביחס להעתק הנ"ל, אלא אף הוצגו בפני המומחה המסמכים הנוספים המקוריים. זאת ועוד, קביעת בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לתקפות ההסכם, התבססה אף על ראיות אחרות המלמדות על תוקפו, ביניהן עדויות ישירות הנוגעות למסמכים הנוספים ולנספח ההסכם (ראו בעניין זה: עניין בנק הפועלים בע"מ, 262-261).

8.אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020.

משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.