פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
1476/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשה לרשות ערעור
על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט
ע' טאהא
)
ברמ"ש 56995-02-20 מיום 24.2.2020
בשם המבקש:
עו"ד חגי וגנפלד; עו"ד אייל
נון
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ע' טאהא ) ברמ"ש 56995-02-20 מיום 24.2.2020, בגדרה נדחתה בקשה לרשות ערעור מטעם המבקש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בקרית שמונה (השופט ר' ארנון ) בי"ס 71879-12-19 מיום 19.2.2020, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש לסעד זמני לשמירת המצב הקיים, בה בית המשפט התבקש להורות בין היתר כי המשיבה לא תוכל להעתיק את מקום מגוריהן של שתי ילדותיהם המשותפות (להלן: הקטינות ). בית המשפט לענייני משפחה קבע כי לנוכח העובדה שהסכסוך בין הצדדים נמצא בעצימות גבוהה הם אינם יכולים להמשיך ולחלוק קורת גג אחת. לפיכך, נקבע כי המשיבה רשאית לעבור להתגורר עם הקטינות ביישוב סמוך וכן לרשום אותן לגן בו. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהמשיבה היא המטפלת העיקרית בקטינות וכן הבהיר
כי התחשב בגילן של הקטינות ובחזקת הגיל הרך. לבסוף, בית המשפט לענייני משפחה הורה לשירותי הרווחה להכין תסקיר בתוך 30 ימים בגדרו יינתנו המלצות לקביעת זמני שהות נוכח הפרדת המגורים.
כאמור, בקשה לרשות ערעור לבית המשפט המחוזי נדחתה תוך שהתקבלו קביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה. הוטעם כי מדובר בהחלטה בבקשה למתן סעד זמני, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה וכי המבקש לא הצביע על נסיבות חריגות המצדיקות התערבות. כמו כן, בית המשפט המחוזי עמד על כך כי מדובר בהחלטה זמנית שתעמוד בתוקפה עד להגשת התסקיר.
2.
לאחר עיון
בבקשה ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א
לתקנות
סדר
הדין
האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
הקביעות
בהחלטתו של בית המשפט המחוזי אינן
מעוררות
שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין.
3.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא ויחד עמה הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה בצידה. בנסיבות הענין לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה
היום, א' באדר התש"ף (26.2.2020).
ש ו פ ט