בע"מ 1482/22פלוני נ. פלוני

1.

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של רשם בית המשפט המחוזי בירושלים בעמ"ש 106855-12-21 (השופט/הרשם א' סלע ), מיום 30.1.2022, בגדרו מחק את ערעור המבקש על פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופטת א' בן דור ליבל ), משהמבקש נמנע מהפקדת עירבון ותשלום האגרה הנדרשת לשם הדיון בערעור ולאחר שבקשתו לפטור מתשלומן נדחתה וחלף המועד להפקדתן.

העובדות הצריכות לעניין

2.

אמו של המבקש נפטרה בשנת 2016 (להלן: המנוחה ) ואביו נפטר בשנת 2020 (להלן: המנוח ). ביום 18.12.2018 ניתן על-ידי הרשם לענייני ירושה צו ירושה אחר עזבון המנוחה וביום 24.1.2021 ניתן צו ירושה אחר עזבון המנוח.

3.

בשנת 2021, ולאחר שניתן צו הירושה אחר עזבון המנוח, פנה המבקש לרשם לענייני ירושה בבקשה לביטול צו הירושה שניתן. לטענתו, המנוח הותיר אחריו צוואה אותה יש לקיים. המבקש טען כי הדבר נודע לו מאמו המנוחה, שאמרה לו בשנת 2008 כי היא ואביו, שניהם, החליטו להוריש לו, באופן בלעדי, את דירתם וכי לאחר אריכות ימיהם ושנותיהם עליו לוודא שישנה צוואה מופקדת ולפעול על פיה. בהחלטה מיום 9.9.2021, לאחר שהרשם לענייני ירושה ביקש וקיבל את תגובת המשיבים 1-6, אחיו של המבקש, הם יתר היורשים (שהתנגדו לבקשה וטענו שמדובר בבקשה טורדנית ומופרכת והוריהם לא הותירו כל צוואה), את תגובת בא-כוח היועמ"ש כמו גם התייחסות נוספת מאת המבקש (במסגרתה טען המבקש כי הרשם לענייני ירושה הוא זה שהעלים את אותה צוואה " על פי בקשת מחלקת הסמים " בארה"ב), דחה הרשם לענייני ירושה את בקשת המבקש. הרשם לענייני ירושה קבע בהחלטתו כי לאחר עיון במסמכי התיק נחה דעתו שהמנוח לא הותיר אחריו צוואה כלשהיא.

4.

המבקש לא השלים עם החלטת הרשם לענייני ירושה וערער עליה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. המבקש חזר וטען בערעורו, כי "צוואה הופקדה אצל רשם הירושה, הצוואה הועלמה ע"י רשם הירושה כדי להעביר את הירושה למשיבים לפי בקשת מחלקת הסמים" וכי התנהלות הרשם פסולה ומעוררת ספקות. המבקש עתר לפני בית המשפט לענייני משפחה כי יורה על ביטול צווי הירושה שניתנו אחר הוריו המנוחים, וכי גם בהיעדר קיומן של צוואות, שלדבריו הועלמו על ידי רשם הירושה, ייתן צווי קיום צוואה לפיו הוא היורש הבלעדי של המנוחים. ביום 4.11.2021, בפסק-דין מנומק שמונה 4 עמודים, דחה בית המשפט לענייני משפחה את ערעור המבקש, בלא צורך בקבלת תשובה, על יסוד החומר שמונח לפניו. בית המשפט לענייני משפחה עמד במסגרת פסק-דינו על הוראות סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה ) ודרישותיה ועל הקושי בקבלת עתירת המבקש לאור הוראות הדין (וזאת בשים לב לכך שהמבקש שלא הסביר כיצד בכוונתו להוכיח את קיומה של הצוואה; כאשר לא מצוי בידיו כל מסמך שנחזה להיות צוואה; הוא אינו יודע מתי נערכה לשיטתו אותה צוואה; האם נחתמה על ידי שני המנוחים או רק אחד מהם; מי ערך אותה; כיצד ידוע לו שהופקדה במשרדי הרשם לענייני ירושה, ועוד). בנסיבות בהן הרשם לענייני ירושה דיווח שלא הופקדה כל צוואה מטעם מי מהמנוחים; אחיו של המבקש דיווחו שלא ידוע להם אודות צוואה; אין בידי המבקש העתק של אותה צוואה נטענת, והוא גם לא פירט הכיצד בכוונתו להוכיח את קיומה של הצוואה, לא כל שכן את תוכנה – מצא בית המשפט לענייני משפחה שלא הוכחה כל עילה להתערב בהחלטת הרשם לענייני ירושה.

5.

המבקש לא השלים עם פסק-דינו של בית המשפט לענייני משפחה וביקש רשות לערער עליו מבית המשפט המחוזי בירושלים. בד בבד עם הגשת הערעור פנה בבקשה לקבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. המשיבים התנגדו לבקשה. ביום 4.1.2022 דחה רשם בית המשפט המחוזי (הרשם א' סלע ) את בקשת המבקש לקבלת פטור מתשלום האגרה ומהפקדת העירבון. הרשם מצא כי המבקש לא הוכיח את חוסר יכולתו הכלכלית ובנוסף גם לא צלח את התנאי השני שעניינו סיכויי הערעור. בהקשר אחרון זה קבע בית המשפט המחוזי כי טענותיו של המבקש, לפיהן הרשם לענייני ירושה הוא זה ש" העלים " את צוואת המנוחים וזאת לבקשת מחלקת הסמים בארצות הברית, אשר את קשריה עמו הוא " אינו יכול לפרט ", על פניהן רחוקות מאוד מן המציאות ומכאן שסיכויי הערעור לגופו נראים קלושים. ביום 24.1.2022 דחה רשם בית המשפט המחוזי בקשה נוספת של המבקש ולפיה יתיר כי העירבון ישולם בדרך של קיזוז מתוך חלקו בירושת ההורים. הרשם הורה למבקש לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון לא יאוחר מיום 24.1.2022 שאחרת הערעור יימחק ללא צורך בהחלטה נוספת. ביום 30.1.2022, משהמבקש לא שילם את האגרה ולא הפקיד את העירבון, הורה הרשם על מחיקת הערעור.

6.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, שבגדרה, שב המבקש, בעיקרו של דבר על הטענות שהעלה בערכאות הקודמות. המבקש שב ומאשר כי אין בידיו כל צוואה של מי מהוריו, או העתק של צוואה שכזו, ואף אינו טוען כי ראה מעולם צוואה שערכו מי מהוריו לטובתו. לטענתו, בשנת 2008, בעת ביקורו בישראל, מסרה לו אמו כי היא ואביו ערכו צוואה לטובתו ו"כי לאחר אריכות ימיהם ושנותיהם של שני הוריו עליו לוודא שישנה צוואה מופקדת ולפעול על פיה ואף הפצירה בו לעשות כן ". לטענתו, צווי הירושה שניתנו על-ידי הרשם לענייני ירושה הושגו שלא כדין הואיל והצוואה שהופקדה אצל הרשם לענייני ירושה הועלמה על ידי הרשם לענייני ירושה וזאת על מנת להעביר את הירושה לאחיו ולפי בקשת " מחלקת הסמים" בארצות הברית. במסגרת בקשת רשות הערעור מרחיב המבקש ומסביר כי הוא חי בארצות הברית, יש לו סכסוך כלשהו (שלטענתו הוא אינו יכול לפרטו) עם " מחלקת הסמים " בארצות הברית, אותם גורמים " עובדים רק עם סימנים ", הם " מבטיחים כספים לכל מי שמשתף פעולה איתם " והם שולטים בכל מכל. לטענת המבקש, " מחלקת הסמים " בארה"ב, שולטת בכל האספקטים בחייו, גנבה את כל נכסיו בארצות הבית (ביניהם שתי מכוניות, 3 זוגות אופניים, ציוד אישי וכספים); בעלת שליטה על הטלפון והמחשב שלו (ובכך גם פעלה לניתוק האינטרנט הפרטי בביתו ומנעה אפשרת תקשורת עם הרשם לענייני ירושה כשניסה ליצור קשר ולהגיש בקשתו לביטול צו הירושה) ו" בכל שלושת הערכאות היה שיתוף פעולה עם מחלקת הסמים למטרות סחיטה, כל שלושת הערכאות עשו עיוות משפט בהחלטות או בפסקי הדין כדי להעביר את הירושה לאחרים ולכן בית המשפט העליון צריך לקבל את הערעור" .

דיון והכרעה

7.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי למסקנה כי דינה להידחות. בענייננו, מדובר ב"גלגול רביעי" של הליך אשר הובא לפני הרשם לענייני ירושה, בית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט המחוזי, וכעת לפניי. כידוע, רשות לערער ב"גלגול רביעי" ניתנת אך במשורה, מקום בו מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות רחבה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, ובהתקיים " נסיבות נדירות שבנדירות, קיצוניות של ממש " ( ראו:

רע"א 7750/16

רפאל צרפתי נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ , פסקה 6 (5.3.2017); בע"מ

4461/14

פלונית נ' פלוני , פסקה 2 (23.9.2014) ). המקרה שלפניי אינו בא בקהלם של המקרים האמורים. טענות המבקש, אינן מקימות שאלה עקרונית שחורגת מגדרי המחלוקת הפרטנית שבין הצדדים שמצדיקה מתן רשות לערער במקרה דנן. כמו כן לא מצאתי כי מתן רשות לערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי נדרשת כדי למנוע עיוות דין.

8.

פסק-דינו של בית המשפט המחוזי נסוב על עניין דיוני מובהק שמסור לשיקול דעתו הרחב של הרשם – בקשת המבקש לקבלת פטור מהפקדת אגרה ומתשלום עירבון. שיקול דעת שהופעל במקרה דנן באופן מאוזן וסביר, תוך שימת לב למכלול השיקולים הרלבנטיים, לרבות בחינת סיכוייו של הערעור שהגיש המבקש. ודוקו! על מנת שהמבקש יצליח בערעור אותו הגיש לבית המשפט המחוזי היה עליו לשכנע שהתקיימו בעניינו תנאי סעיף 72(א)

ל חוק הירושה

שמאפשרים ביטול צו קיום צוואה לאחר שנודעו טענות ו/או עובדות שלא היו בפני הרשם בעת מתן הצו . מדובר בחריג לכל סופיות הדיון, שגבולותיו שורטטו בפסיקה רבת שנים של בית משפט זה, כאשר בין השאר על בית המשפט לשקול מה טיבה, מהותה ומשקלה הלכאורי של העובדה החדשה שמצדיקה לטענת המבקש את שינוי צו הירושה שניתן (ראו ב ע"א 4440/91

טורנר נ' טורנר פ"ד מז(2) 436, 439 (1993)

בענייננו הובהר כי המבקש טוען שאביו המנוח הניח אחריו צוואה לטובתו, זאת חרף העובדה כי מעולם לא ראה את אותה צוואה, אין בידו העתק שלה או בדל ראיה להוכחת קיומה, וכל שיש למבקש לצורך הוכחת קיומה היא גרסתו שלו לפיה אמו ספרה לו על אותה צוואה בעבר. זאת ועוד, ובאותה מידת ביטחון בה המבקש טוען כי הצוואה נערכה וקיימת – הוא גם בטוח שהצוואה הופקדה אך "הועלמה" על-ידי הרשם לענייני ירושה כחלק מקונספירציה בינלאומית שמתנהלת נגדו על-ידי " רשות הסמים " בארצות הברית, ובה לוקחים חלק אף רשויות השלטון בישראל והערכאות קמא. בנסיבות אלו סבורני שקביעת בית המשפט המחוזי לפיה טענותיו של המבקש נראות על פניהן " רחוקות מאוד מן המציאות וקשה לומר כי ישנם סיכויים טובים שהן תתקבלנה" היא קביעה נכונה, שעושה חסד עם המבקש, ואין כל מקום להתערב בה.

9.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות .