פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ 154/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית בני ברק
2. פלוני
בקשה לרשות ערעור
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים
י' שנלר
סג"נ,
ע' רביד
ו-
נ' שילה
)
בעמ"ש 57064-04-18 מיום 30.12.2019.
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים י' שנלר סג"נ, ע' רביד ו- נ' שילה ) בעמ"ש 57064-04-18 מיום 30.12.2019, במסגרתו נדחה, בהסכמה , ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת נ' רוסמן גליס ) בתמ"ש 35471-08-13 מיום 7.4.2018, בגדרו נדחתה תביעת נזיקין שהגיש המבקש נגד המשיבים, עיריית בני ברק ואחיו, עקב אחריותם הנטענת לאשפוזו במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים תל השומר. בפסק הדין נקבע כי העירייה פעלה כנדרש ובגדרי חובת הזהירות וממילא אין היא או המשיב 2 האחראים הישירים לבדיקתו ואשפוזו של המבקש, אלא הפסיכיאטר המחוזי ובית החולים כלפיהם לא נקט המבקש כל הליך. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בהסכמת הצדדים , וזאת לאחר שאלו הגיעו ביניהם להסכמות בנוגע להוצאות המשפט.
2.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א
לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
לא
מעורר
כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין. יודגש כי המבקש, אשר עתה אינו מיוצג, יוצג על-ידי הסיוע המשפטי בפני שתי הערכאות קמא, ומעיון בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי ניכר כי טענותיו נשמעו במלואן, חרף הנטען בהקשר זה בגדר הבקשה דנן.
3.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. בשים לב לנסיבות הענין ולגובה ההוצאות שהושתו על המבקש בבית המשפט לענייני משפחה , אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, א' באדר התש"ף (26.2.2020).
ש ו פ ט