פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
163/21
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה
לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט
א' קולה
) ברמ"ש 38586-12-20 מיום
20.12.2020
בשם המבקשת:
עו"ד איתן ליפסקר
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט א' קולה ) ברמ"ש 38586-12-20 מיום 20.12.2020, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לרשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה (השופטת ו' ריקנטי-רוסהר ) בתלה"מ 55162-06-20 ותלה"מ 55262-06-20 מיום 19.11.2020.
2.
בהחלטתו הכריע בית המשפט לענייני משפחה בבקשת המבקשת לחיוב המשיב במזונות ומדור זמניים עבור המבקשת ושלושת ילדיהם הקטינים של בני הזוג (להלן: הקטינים ), ופסק כי המשיב יישא בתשלום 4,800 ₪ מזונות לקטינים, 700 ₪ השלמת מזונות אישה למבקשת וב-80% מהוצאות החינוך ומהוצאות הבריאות החריגות של הקטינים. סכומים אלו נקבעו לנוכח יחסי הכנסות הצדדים ופוטנציאל השתכרותם, שהועמדו על 4,500 ₪ למבקשת ו-15,000 ₪ למשיב, וזאת לאחר שנמצא כי בשלב זה לא הוכח שיש לכלול כחלק מהכנסת המשיב כספים שקיבל כסיוע מבני משפחתו; בהינתן יחס זמני השהות שנקבע בהחלטה קודמת של בית המשפט ונטה לטובת המבקשת, שנחזית להיות להורה העיקרי הדואג לקטינים; ובשים לב לצורכי הקטינים והמבקשת, אשר נקבע כי כמעט ולא הובאו אסמכתאות המעידות על גובהם וכי המבקשת לא הוכיחה בשלב זה את טענתה שרמת חיי המשפחה הייתה גבוהה במיוחד.
3.
כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשת לרשות ערעור, משמצא כי בקביעותיו של בית המשפט לענייני משפחה, שנקבעו לאחר קיום דיון במעמד הצדדים ותוך התרשמות ישירה מהם, לא נפל כל פגם המצדיק התערבות בשלב פסיקת המזונות הזמניים.
4.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי החלטתו של בית המשפט המחוזי
לא
מעוררת כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין .
5.
הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪.
ניתנה
היום, כ' בשבט התשפ"א (2.2.2021).
ש ו פ ט