החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בע"מ 1755/20 פלוני נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

דיני משפחה · ביטול הסכם פירוד בין ידועים בציבורבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה בערעור על פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על דחיית תביעה לביטול הסכם פירוד בין ידועים בציבור שאושר בבית המשפט לענייני משפחה. נקבע כי העניין נדון בשתי ערכאות על בסיס ממצאים עובדתיים ויישום הדין, וכי אין בו שאלה עקרונית החורגת מעניין הצדדים. הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות.

העובדות

הצדדים היו בני זוג שהיו ידועים בציבור וערכו הסכם פירוד שאושר בעבר על ידי בית המשפט לענייני משפחה. המבקשות טענו לביטול ההסכם בשל עושק, כפייה ופגמים בהליך אישורו. שתי הערכאות דחו את הטענות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לבטל הסכם פירוד שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה בשל עושק, כפייה ופגמים בהליך אישורו
  2. 2.האם מתעורר בבקשה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינים של הצדדים המצדיקה מתן רשות ערעור

הלכות

  1. 1

    הליכים בדיני משפחה שבהם נטענות טענות של אי-הגינות וקיפוח מחייבים בחינה דקדקנית ורגישה של העובדות, אך לא כל אי-שביעות רצון מהתוצאה מלמדת על עיוות דין

    ״ברי כי המבקשות אינן שבעות רצון מן התוצאה שהתקבלה, אולם בכך אין כדי ללמד שנגרם עיוות דין״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשת רשות ערעור תידחה כאשר העניין נדון בשתי ערכאות על בסיס ממצאים עובדתיים ויישום הדין, ואין בו שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים

    ״עניינם של הצדדים נדון בפני שתי ערכאות, ובשתיהן ניתנו פסקי דין המבוססים על ממצאים עובדתיים ועל יישומו של הדין הקיים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסכם פירוד
  • ידועים בציבור
  • ביטול הסכם
  • עושק
  • כפייה
  • רשות ערעור
  • עיוות דין
  • שאלה משפטית עקרונית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בע"ם

1755/20

לפני:

כבוד השופטת ד' ברק-ארז

המבקשות:

1. פלונית

2. פלונית

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשת רשות ערעור על

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 4.2.2020 בעמ"ש 53822-10-19 שניתן

על ידי כבוד השופטים ח' שרעבי, א' אלון ו-ר' איזנברג

בשם המבקשות:

עו"ד תומר פרסלר

החלטה

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 4.2.2020 (עמ"ש 53822-10-19, השופטים ח' שרעבי , א' אלון ו- ר' איזנברג ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 22.7.2019 (תה"ס 63435-01-15, השופט ב"צ ברגר ).

2.

מקורה של בקשת רשות הערעור שבפני בהסכם פירוד בין בני זוג שהיו ידועים בציבור שאושר בעבר על-ידי בית המשפט לענייני משפחה (תה"ס 60260-01-13). בתמצית, המבקשת 1, שהייתה צד להסכם זה, ואמה, המבקשת 2, הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לביטולו של הסכם הפירוד בנימוק שנפלו בו פגמים שונים, ובהם עושק וכפייה, וכן פגמים הנוגעים להליך אישורו של ההסכם. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה לביטול ההסכם, ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגישו על כך המבקשות. בעיקרו של דבר, שתי הערכאות לא מצאו כי יסודותיהן של העילות הנטענות התקיימו במקרה דנן, וסברו כי אין לפיכך להורות על בטלות ההסכם.

3.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. עניינם של הצדדים נדון בפני שתי ערכאות, ובשתיהן ניתנו פסקי דין המבוססים על ממצאים עובדתיים ועל יישומו של הדין הקיים . הליכים מתחום דיני המשפחה שבהם מתעוררות טענות הנוגעות לאי-הגינות וקיפוח אינם קלים להכרעה, וכמובן שנדרשת בהם בחינה דקדקנית ורגישה של העובדות. אולם, התרשמתי שכך נעשה במקרה זה. ברי כי המבקשות אינן שבעות רצון מן התוצאה שהתקבלה, אולם בכך אין כדי ללמד שנגרם עיוות דין. כמו כן, איני סבורה כי הסוגיות שהועלו מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינים של הצדדים.

על כן, בהתאם לתקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה.

4.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה

היום, כ"א באב התש"ף (11.8.2020).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עמש 53822-10-19

הלכות

  1. 1הליכים בדיני משפחה שבהם נטענות טענות של אי-הגינות וקיפוח מחייבים בחינה דקדקנית ורגישה של העובדות, אך לא כל אי-שביעות רצון מהתוצאה מלמדת על עיוות דין
  2. 2בקשת רשות ערעור תידחה כאשר העניין נדון בשתי ערכאות על בסיס ממצאים עובדתיים ויישום הדין, ואין בו שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים