פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
1796/19
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה
לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים
י' שבח
סג"נ,
ש' שוחט
סג"נ
וְ-
י' אטדגי
) בעמ"ש 26328-10-17
בשם המבקשת:
עו"ד רן רייכמן
בשם המשיב:
עו"ד רונית מר
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים י' שבח סג"נ, ש' שוחט סג"נ
וְ- י' אטדגי ) בעמ"ש 26328-10-17 מיום 10.2.2019, במסגרתו התקבל ערעורו של המשיב על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת א' ארבל-אסל ) בתמ"ש 54408-10-15 מיום 15.9.2017.
2.
הצדדים להליך נישאו זה לזו בשנת 2011, ולהם בת קטינה אשר נולדה בשנת 2012 (להלן: הקטינה ). הצדדים הם הבעלים במשותף ובחלקים שווים בנכס הידוע כגוש 7078 חלקה 147/7 (להלן: הדירה ). יחסי הצדדים עלו על שרטון וביום 29.4.2014 הגישה המבקשת כנגד המשיב תביעה למזונות הקטינה (תמ"ש 46183-04-14), ותביעה למשמורת הקטינה (תמ"ש 46206-04-14).
3.
במסגרת הדיון בתביעות המבקשת, ניתן ביום 1.6.2014 תוקף של פסק דין להסדר אליו הגיעו הצדדים (להלן: הסכם הפשרה ), במסגרתו הוסכם בין היתר לפרק את השיתוף בדירה ולמכור אותה בשוק החופשי לכל המרבה במחיר. הובהר כי אם יחול מס בעסקה בשל העובדה שהייתה דירה נוספת על שם המבקשת או בגין הדירה הנוכחית של המבקשת, המס ישולם על ידה בלבד. כן צוין כי התמורה שתתקבל ממכירת הדירה תשמש בראשונה לסילוק חוב המשכנתה והיתרה תחולק בינם בחלקים שווים. לבסוף, הוסכם כי עד למכירת הדירה, דמי השכירות שיתקבלו מהשכרתה ישמשו לתשלום החזרי המשכנתה.
4.
ביום 27.7.2014 הצדדים התגרשו.
5.
במהלך התקופה שבין 27.8.2014 ל-2.11.2014 הוחלפו בין הצדדים תכתובות דואר אלקטרוני בענין מכירת הדירה (להלן: תכתובת המיילים ), אשר פרשנותן במוקד המחלוקת שבענייננו, במסגרתה הוסכם כי המשיב ירכוש את זכויות המבקשת בדירה על בסיס שווי של 1.9 מיליון ש"ח.
הסכמה זו לא יצאה לפועל ובין הצדדים התגלעה מחלוקת האם במסגרת תכתובת המיילים התגבש הסכם מחייב.
6.
ביום 27.10.2015 הגיש המשיב את התביעה מושא ההליך, בה תבע סעד הצהרתי לפיו במהלך תכתובת המיילים השתכלל הסכם מכר מחייב בין הצדדים.
בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת המשיב וקבע כי לא השתכלל בין הצדדים הסכם מחייב, וכי המשיב לא הצליח להצביע על נקודת זמן בה נכרת הסכם המכר.
7.
על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ערער המשיב לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור. בפסק דין מפורט ומנומק, סקר בית המשפט את ההתכתבות בין הצדדים על רקע יסודות דיני החוזים והגיע למסקנה כי זו כללה הצעה וקיבול שגיבשו הסכם מחייב בין הצדדים.
לאור האמור, ניתן פסק דין הצהרתי לפיו נכרת הסכם "אגב גירושין" בין הצדדים, בגדרו רכש המשיב מהמבקשת את זכויותיה בדירה לפי שווי של 1.9 מיליון ש"ח, וכן התקבלה תביעת המשיב לאכיפת הסכם המכר.
8.
מכאן הבקשה למתן רשות ערעור שלפניי, במסגרתה טוענת המבקשת כי היא מעוררת שאלה משפטית עקרונית, הנוגעת לאופן השתכללותם של חוזי מקרקעין בטרם הועברו טיוטות הסכם בין הצדדים. נוסף על כך, בבחינת ההיבט הפרטני של עניינה, טוענת המבקשת כי תכתובת המיילים נעדרת גמירות דעת, ולכן לא השתכללה לכדי הסכם בין הצדדים.
9.
בהחלטתי מיום 10.3.2019 הוריתי למשיב להגיש את תגובתו לבקשת רשות הערעור. וכן הוריתי על עיכוב ביצוע הסכם המכר בין הצדדים עד להחלטה אחרת.
10.
בתגובתו מיום 27.3.2019, סומך המשיב את ידיו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומדגיש כי דין הבקשה להידחות בהיותה תחומה לנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה. לשיטתו, עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מלמד כי לא מדובר בסוגיה משפטית שטרם נדונה בפסיקה מכאן שהבקשה אינה ראויה להיבחן בגלגול שלישי. עוד טוען המשיב כי המבקשת מנסה להתנות את ביצועו של הסכם המכר בכדי לבצע שינויים בעניינים שונים שכבר הוסדרו בהסכם הפשרה, בכללם עניינים הקשורים לקטינה.
11.
לא ראיתי מקום להתיר למבקשת להגיב על תגובת המשיב.
12.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתשובה שהוגשה לה ובהחלטות הערכאות קמא, החלטתי כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור תינתן רק במקרים בהם נמצא שהבקשה מעוררת שאלה כללית ועקרונית החורגת מהסכסוך בין הצדדים להליך או כאשר קיים חשש לעיוות דין חמור המחייב את התערבותו של בית משפט זה (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). חרף טענות המבקשת, איני סבור כי ניתן לתאר את הסוגיה שבמחלוקת כעומדת באמות מידה אלה. הבקשה דנן אינה מעלה בעיה משפטית חדשה הטעונה הכרעה, והיא נטועה כולה בנסיבות המקרה הפרטניות של תכתובת המיילים.
13.
הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 4,000 ש"ח.
ניתנה
היום, י"ז באייר התשע"ט (22.5.2019).
ש ו פ ט