בע"מ 185/21 היועץ המשפטי לממשלה נ. מזל ברקו

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.12.2020 (רמ"ש 48227-09-20, השופט ח' שרעבי ). בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי בקשת רשות ערעור שהגיש היועץ המשפטי לממשלה על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה מיום 16.8.2020 (תמ"ש 51161-04-18, השופטת ג' ספרא-ברנע ).

רקע והליכים קודמים

2.

שורשיו של ההליך דנן נעוצים בחשדות שהועלו במהלך השנים בכל הנוגע לגורלם של תינוקות שנולדו למשפחות עולים מתימן, המזרח או הבלקן בשנות החמישים של המאה הקודמת. המשיבה, שהוריה עלו מתוניס בשנת 1948, העלתה את החשד כי אחיה, אשר על-פי הודעה שנמסרה למשפחה נפטר בשנת 1953 בהיותו פעוט בן כשנה וחודשיים והובא לקבורה בבית העלמין סגולה (להלן: האח ), אינו קבור במקום זה וייתכן כי כלל לא נפטר במועד האמור.

3.

ביום 26.4.2018 הגישה המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה

בקשה למתן צו לפתיחת קבר ולביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה לפי חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לשם זיהוי ועריכת בדיקה גנטית לקשר משפחה (הוראת שעה), התשע"ח-2018 (להלן: החוק לפתיחת קבר או החוק ). יצוין כי לחוק ניתן תוקף לשנתיים והוא חל על המקרה מכוח סעיף 12(ב) לו.

4.

על-פי המתואר בבקשה, בשנת 1952 נולדו להוריה של המשיבה תאומים בבית החולים רמב"ם בחיפה, שהאח היה אחד מהם. בהיותו כבן שנה ובסמוך לחג הפסח חלה האח, ואביה של המשיבה פנה לשירותי הרווחה בחיפה שלקחו את האח לטיפול בבית החולים שפעל ברמת השבים . במהלך חול המועד פסח ביקרו ההורים את האח בבית החולים וניכר כי מצבו הוטב. למחרת שביעי של פסח התבקש האב להגיע לבית החולים וכשהגיע נמסר לו כי האח נפטר. האב נשלח לביתו מבלי שנכח במעמד הקבורה של בנו. לימים, קבעה ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948 (להלן: ועדת קדמי ) שהאח נפטר ביום 6.4.1953 והובא לקבורה למחרת היום בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. עוד צוין בין מסקנות הוועדה כי מנתיחה שלאחר המוות התברר שהאח סבל מדלקת בשריר הלב ומדלקת ריאות (ראו: ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948 דין וחשבון 1188-1187 (2001)) .

5.

בבקשה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה נטען כי למשיבה חשד לפיו האח עודו בין החיים, או למצער שלא נפטר במועד האמור ולא נקבר במקום שעליו מצביעה חברה קדישא כמקום קבורתו. זאת בשל גרסאות שונות שנמסרו לאב באשר לסיבת פטירתו של האח, סתירות שונות שעולות ממסמכים של חברה קדישא ומשרד הבריאות, אי-בהירות בנוגע לחלקה המדויקת שבה נקבר האח על-פי רישומי בית העלמין ועוד. כן תואר כי ניסיונות שונים של המשפחה לאתר את מיקומו המדויק של הקבר במהלך השנים לא צלחו. המשיבה הוסיפה וציינה בבקשה כי למשפחה כלל לא נמסר שנערכה לגופת האח נתיחה שלאחר המוות, וכי היא גילתה על כך לראשונה רק בעת שמסרה את עדותה בפני ועדת קדמי.

6.

ביום שבו הוגשה הבקשה הורה בית המשפט לענייני משפחה על הגשת תגובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה בתוך 30 ימים. לבקשת היועץ המשפטי לממשלה ובהסכמת המשיבה הועבר התיק לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, הסמוך למקום מגוריה של המשיבה. ביום 28.6.2018 הגישה המשיבה בקשה למתן החלטה בהיעדר תגובה. לאחר ארבע בקשות ארכה שהוגשו מטעם היועץ המשפטי לממשלה, ומשלא הוגשה תגובה במועד, הורה בית המשפט לענייני משפחה על קיום דיון בבקשה במעמד הצדדים. תגובת היועץ המשפטי לממשלה הוגשה רק יום לפני הדיון – ובמסגרתה הביע היועץ המשפטי לממשלה הסכמה עקרונית לבקשה לפתיחת הקבר.

7.

בדיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה ביום 26.11.2018, שבה ומסרה באת כוחו של היועץ המשפטי לממשלה את הסכמתה לפתיחת הקבר ואף הוסיפה כי היא אינה מתנגדת לנוכחות של רופא באותו מעמד. לצד זאת, היא ביקשה להגיב בכתב לבקשות שונות שהועלו על-ידי באת כוח המשיבה בדיון, ובכללן בקשה לצילום של פתיחת הקבר באמצעות רחפן ובקשה לנוכחות של באת כוח המשיבה בעת שיילקחו דגימות הדנ"א. באת כוחה של המשיבה מסרה כי קיבלה מחברה קדישא אישור לגבי מיקומו המדויק של הקבר ומספרו. נציג הרב הראשי לישראל שנכח אף הוא בדיון הביע תמיכה בבקשה. בתום הדיון, הורה בית המשפט לענייני משפחה (השופט נ' זיתוני ), בהסכמתם של היועץ המשפטי לממשלה והרב הראשי לישראל על פתיחתו של הקבר בהתאם למיקום המדויק שמסרה חברה קדישא. כן נקבע כי תינתן החלטה משלימה בכל הנוגע למעמד פתיחת הקבר, לתהליך הבדיקה הגנטית ומימון העלויות הנלוות לכך בהתאם לחוק, וכן בנוגע לעניינים שעלו בדיון ולא ניתנה לגביהם הסכמה מפורשת של היועץ המשפטי לממשלה.

8.

ביום 23.12.2018 נתן בית המשפט לענייני משפחה החלטה משלימה המעגנת את הסכמות הצדדים. בהחלטה זו נקבע כי המשיבה ובאת כוחה, כמו גם רופא מטעמה, יהיו נוכחים במעמד פתיחת הקבר, כך שהמשיבה ובאת כוחה יעמדו במרחק של 20 מטרים ממנו, ואילו הרופא יוכל להתקרב מעבר לכך. כמו כן נקבע כי המשיבה תהיה רשאית לצלם את הליך פתיחת הקבר באמצעות רחפן או טלוויזיה במעגל סגור. בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה אף נקבע כי המדינה תממן את הליך הבדיקה הגנטית. קביעת המועד לביצוע ההחלטה נדחתה מעת לעת, לבקשת הצדדים.

9.

ביום 20.2.2020 נתן בית המשפט לענייני משפחה (השופטת ג' ספרא-ברנע ) החלטה משלימה נוספת ביחס לעניינים שנותרו שנויים במחלוקת בין הצדדים. בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשותיה של המשיבה לשמור דגימות דנ"א לצורכי בדיקה נוספת בעתיד וכן לסמן את הבדיקה על-ידי קוד שלא יאפשר את זיהויו של הנבדק על-ידי הגורם המבצע את הבדיקה. לבסוף, וזה העיקר, נקבע כי מועד פתיחת הקבר יתואם עם המשיבה ועם כל הגורמים הרלוונטיים למועד שייקבע בתוך 90 ימים.

10.

ביום 31.3.2020, לאחר שחלפה כמעט מחצית התקופה לביצוע החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה, ולאחר שכאמור ניתנה הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת הקבר, הגיש היועץ המשפטי לממשלה הודעה נוספת לבית המשפט לענייני משפחה. בהודעה זו ציין כי הוא מבקש לבחון האם עדיין ניתן להפיק מהגופה דנ"א על מנת לערוך בדיקה גנטית לקשרי משפחה והאם סעיף 3(ב)(2) לחוק, שעניינו ההשפעה שעשויה להיות לפתיחת הקבר על נפטרים אחרים הקבורים בקרבת מקום, חל בעניין הנדון. וכך מורה סעיף 3(ב) לחוק:

"בבוא בית המשפט לתת צו לפתיחת קבר, יביא בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

(1) קיום סיכוי להפיק מהגופה הקבורה DNA כך שאפשר יהיה לערוך בדיקה גנטית לקשרי משפחה או קיום סיכוי לברר נתונים אחרים שיסייעו בזיהוי הגופה הקבורה;

(2) ההשפעה שעשויה להיות לפתיחת הקבר, להוצאת הגופה וללקיחת דגימה ממנה על נפטרים אחרים הקבורים באותה חלקת קבר או בסמיכות למנוח ועל בני משפחתם מדרגה ראשונה אם יהיה צורך לחפור בחלקות קבר סמוכות; לפני מתן הצו ישמע בית המשפט את עמדתם של בני משפחה מדרגה ראשונה של נפטר אחר כאמור, ככל שאפשר לאתרם; בסעיף זה, 'בן משפחה מדרגה ראשונה' – ילד, הורה, אח או אחות, או בן זוג, ובהעדרם – ילד של אח או אחות;

(3) שיקולים הקשורים לכבוד המת;

(4) קידום מטרתו של חוק זה".

היועץ המשפטי לממשלה ציין כי הוא "בוחן היבט זה" ומבקש להגיש לבית המשפט הודעת עדכון בקשר לכך בעוד 45 ימים. בתגובתה מיום 18.6.2020 התנגדה המשיבה לבקשה.

11.

ביום 21.6.2020 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי בשל עיכובים שונים המועד שהתבקש בהודעת היועץ המשפטי לממשלה חלף ממילא, וכי בנסיבות אלו, על היועץ המשפטי לממשלה לתאם את המועד לפתיחת הקבר עד ליום 30.6.2020. אולם, גם הפעם לא נעשה הדבר. כעולה מהודעת עדכון שהגישה המשיבה ביום 22.7.2020, עד לאותה עת טרם תואם עמה המועד לפתיחת הקבר.

12.

ביום 2.8.2020 הוגשה תגובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה שבה נטען לראשונה כי יש חשש שפתיחת הקבר תפגע בנפטרים שקבורים בסמיכות לקברו של האח וממילא יש צורך לפנות למשפחות הנפטרים כדי לקבל את הסכמתן. בו ביום קבע בית המשפט לענייני משפחה כי בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה מופנה להחלטה מיום 21.6.2020 הקובעת את המתווה לפתיחת הקבר, שעליה לא הוגש ערעור. בסופו של דבר ולאחר שהוגשה תגובה נוספת של המשיבה, ביום 16.8.2020 דחה בית המשפט לענייני משפחה את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והורה שיש לקיים את ההחלטה העקרונית בדבר פתיחת הקבר מבלי לעכב עוד את ביצועה. בית המשפט לענייני משפחה שב והורה אפוא ליועץ המשפטי לממשלה לתאם מועד לפתיחת הקבר בתוך 15 ימים.

13.

על החלטה זו הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בבקשה נטען כי בהתחשב בכך שחלפו למעלה מ-70 שנים ממועד הקבורה ועד למועד שבו ניתן הצו לפתיחת הקבר, הסיכוי למצוא חומר ביולוגי המאפשר הפקת דנ"א בקבר הוא נמוך. כן נטען כי יש לאפשר לבני משפחות הנפטרים הקבורים בקרבת מקום להביע את עמדתם. בהקשר זה נטען כי חברה קדישא הביעה חשש לפיו במהלך השנים חלה תזוזה בקרקע כך שלא ניתן להבטיח כי בקבר שמתחת למצבה הספציפית אכן קבור המנוח ששמו רשום על גבי המצבה. צוין עוד כי להערכתה של חברה קדישא על מנת למצוא שרידי גופה של מנוח מסוים "יהיה צורך בפתיחת תשעה קברים לפחות", מאחר ש"ייתכן כי המנוח נקבר בסמוך ולא באף אחד מתשעה הקברים האמורים".

14.

בתגובתה מיום 12.10.2020 טענה המשיבה כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, בהתחשב בכך שההחלטה אשר עליה משיג היועץ המשפטי לממשלה המורה על פתיחת הקבר ניתנה כבר ביום 2.8.2020. לגוף הדברים, נטען כי החובה ליידע את קרובי המשפחות של הנפטרים הקבורים בקרבת מקום חלה רק אם לאחר פתיחת הקבר התגלה כי באותה חלקה קבור יותר מנפטר אחד או שמתעורר ספק באשר לזהות האדם הקבור בה, נסיבות שלעת הזו אינן מתקיימות בענייננו.

15.

ביום 19.11.2020 נערך דיון בבקשת רשות הערעור במעמד הצדדים. לאחר שמיעת באי כוח הצדדים הציע בית המשפט המחוזי מתווה לפתיחת הקבר, תוך התחשבות במשפחות הנפטרים הקבורים בסמוך, ומבלי לעכב באופן משמעותי את ביצוע הפעולה. בשל חשיבותם יובאו הדברים בלשונם:

"א.

ככל שיתברר מבדיקה שתיערך מראש על-ידי הצדדים, כי חפירת קברו של המנוח עלולה לפגוע בקברים סמוכים, כי אז תיעשה פניה לקרובי משפחה של בעלי הקברים הסמוכים על-מנת ליידע אותם על כך ולקבל תשובתם, וזאת בהתאם להוראת סעיף 3(ב)(2) לחוק פתיחת קבר.

ב.

ככל שיתברר מבדיקה שתיערך על-ידי הצדדים כי חפירת קברו של המנוח לא עלולה לפגוע בקברים סמוכים, כי אז אין צורך לשם תחילת החפירה לפנות לקרובי משפחה של מי מבעלי הקברים הסמוכים.

ג.

לאחר פתיחת קברו של המנוח, וטרם החלת [כך במקור] הוצאת הגופה, יבדקו מומחים האם באותה חלקת קבר קבור יותר מנפטר אחד, או שעלה ספק עם [כך במקור] המנוח שלגביו הוגשה הבקשה קבור באותו קבר. רק במקרה כזה (יותר מנפטר אחד, וספק לגבי קבורתו של המנוח באותו קבר), תתבצע פניה לבית-משפט קמא לקבלת הוראות, והכל כהוראות סעיף 6(ו) לחוק." (ראו: עמ' 3-2 לפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 19.11.2020).

המשיבה הסכימה למתווה המוצע, בעוד שבאת כוח היועץ המשפטי לממשלה ביקשה ארכה של 10 ימים להגשת עמדתה. בחלוף המועד האמור, ומשלא הוגשה העמדה, אף לאחר ארכה נוספת שניתנה לצורך כך, קבע בית המשפט המחוזי כי יינתן פסק דין בבקשה לרשות ערעור בהתבסס על כתבי הטענות והדיון שהתקיים בפניו.

16.

בפסק דינו מושא הבקשה שבפני נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת רשות הערעור של היועץ המשפטי לממשלה, דן בה כבערעור וקיבל את הערעור בחלקו, במובן זה שניתנו הוראות נוספות בעניין פתיחת הקבר. בית המשפט המחוזי הורה כי ההסדר שהוצע לצדדים במעמד הדיון יקבל תוקף של פסק דין וכי הצדדים יפעלו לפיו. כן הבהיר בית המשפט המחוזי כי הערכת המצב ביחס לשאלה האם חפירת קברו של האח עלולה לפגוע בקברים סמוכים תינתן על-ידי הגורמים שאמונים על פתיחת הקבר. בית המשפט המחוזי אף ציין כי רופא מטעמה של המשיבה ינכח בהליך פתיחת הקבר, כך שאם יתגלה בו יותר מנפטר אחד או שיעלה ספק לגבי קבורתו של האח באותו קבר היא תוכל להעלות את השגותיה בפני בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט המחוזי התייחס לכך שניתן אמנם להבין את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, אשר נוקט משנה זהירות בכל הנוגע ליישום החוק, אך לצד זאת קבע כי המתווה שהוצע מהווה פתרון הולם למחלוקת. זאת, שכן הוא מאזן בין עמדות הצדדים ביחס לשלב המתאים לפנייה לבני משפחותיהם של הקבורים בחלקות סמוכות.

טענות הצדדים

17.

בבקשה שבפני שהוגשה ביום 10.1.2021 טוען היועץ המשפטי לממשלה כי המתווה שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי אינו מאזן כראוי בין זכויותיה של המשיבה לבין זכויותיהן של המשפחות שיקיריהן קבורים בסמוך לקבר שניתן צו לפתיחתו. לגישתו של היועץ המשפטי לממשלה יש לקבוע כי כאשר ידוע מראש שפתיחת קבר עלולה לפגוע בקברים סמוכים, יש לאפשר למשפחות הנפטרים הקבורים בקרבת מקום להביע את עמדתן בעניין פתיחת הקבר עובר למתן הצו לפתיחתו. כן צוין כי על-פי דו"ח ועדת קדמי, בשנים הרלוונטיות לפטירתו של האח לא התבצעה קבורה מסודרת בבית העלמין סגולה ועל כן לא ניתן להבטיח כי האח אכן קבור מתחת למצבה שעליה מופיע שמו. לשיטתו של היועץ המשפטי לממשלה, הבקשה מעוררת שאלות עקרוניות החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים הואיל ומדובר בפעם הראשונה שבה מגיע הליך לפתיחת קבר לדיון בפני בית משפט זה. לפיכך, לשיטתו, יש צורך לקבוע הלכה ברורה שתשליך על הליכים נוספים התלויים ועומדים בערכאות השונות.

18.

יום לאחר הגשת בקשת רשות הערעור הוגשה הודעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה ובה צוין כי זמן קצר לאחר הגשת הבקשה נמסר מהמכון לרפואה משפטית "שהאדמה ספוגה במי גשם בתקופה זו של השנה" ולכן המלצתו המקצועית היא שלא לבצע פתיחה של קברים לפני חודש יוני 2021. בו ביום הוריתי על הגשת תשובה לבקשת רשות הערעור.

19.

ביום 22.1.2021 הוגשה תשובתה של המשיבה ובה נמסר כי היא מבקשת להפסיק את ההליך המשפטי בשל כך שהעיסוק בנושא הטעון והכאוב מכביד עליה ומשום שאין בידה המשאבים הכלכליים הדרושים לצורך המשך ניהולו של ההליך.

20.

ביום 24.1.2021 הוריתי על הגשת תגובה מטעם היועץ המשפטי לממשלה שתכלול התייחסות, בין השאר, לאפשרות של הותרת בקשת רשות הערעור תלויה ועומדת עד להודעה מעדכנת שתוגש באשר להתקדמותם של ששה הליכים נוספים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה בתל אביב ובפתח תקווה ושגם בהם נדונה הסוגיה של פתיחת קברים, מרביתם גם כן באותו בית עלמין שבו קבור האח (להלן: ההליכים הנוספים ). הצדדים הסכימו להצעתי. בהתאם לכך, ביום 8.2.2021 הוריתי כי בקשת רשות הערעור תיוותר תלויה ועומדת וכי היועץ המשפטי לממשלה יגיש הודעת עדכון עד ליום 1.7.2021.

21.

ביום 30.6.2021 הוגשה הודעת העדכון האמורה ובה נמסר כי ביום 1.3.2021 נתן בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה החלטה שקבעה מתווה לשלושה מתוך ההליכים הנוספים (שהדיון בהם אוחד). מתווה זה הורה על עריכת פניה ל-9 המשפחות שקברי יקיריהן מקיפים את הקבר שאותו מבוקש לפתוח, וכן כלל הוראות באשר לאופן איתורן של אותן משפחות. על-פי האמור בהודעת העדכון, גם בשלושת ההליכים הנוספים הסכימו הצדדים על החלת אותו מתווה. היועץ המשפטי לממשלה תמך באימוץ המתווה גם בענייננו, ולשם כך ביקש להשיב את ההליך לערכאה הדיונית לצורך קבלת הוראות.

22.

בתגובתה מיום 25.7.2021 התנגדה המשיבה להחלת המתווה המוצע, תוך שהדגישה את השונות בין המקרה דנן לנסיבות שנדונו בהליכים הנוספים. בפרט היא ציינה כי על-פי המידע שנמסר לה מחברה קדישא, פתיחת קבר האח לא תשפיע על קברים סמוכים.

דיון והכרעה

23.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה ובהודעות העדכון השונות שהוגשו בתיק, לא מצאתי כי היא מעוררת בנסיבות העניין הצדקה למתן רשות ערעור. אכן, החוק לפתיחת קבר חוקק אך לפני שנים אחדות, וככל הידוע זוהי הפעם הראשונה שבה מגיע הליך לפתיחת קבר לפי החוק לפתחו של בית משפט זה. אולם, בניגוד לנטען בבקשה, המקרה דנן אינו מצדיק דיון עקרוני. ההחלטה שעליה נסבה הבקשה לרשות ערעור המורה על פתיחת הקבר ניתנה ב הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ואלמלא אי-אלו עיכובים בהתנהלות הדיונית כבר הייתה מיושמת לפני זמן רב. רק בחלוף כשנה וארבעה חודשים מהמועד שבו ניתנה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה הועלו לראשונה הטענות שבהן הוא מתמקד

כעת – בשלב זה כבר ניתנו החלטות משלימות הנוגעות לפרטי הביצוע של ההחלטה שביסוד הדברים. על כך יש להוסיף, כי חלק גדול מן המחלוקות בין הצדדים נעוץ בהיבטים הקונקרטיים של התיק שבפנינו, וגם מטעם זה אין הצדקה לדון בו ב"גלגול שלישי".

24.

למעלה מן הצורך אציין כי גם לגופם של דברים לא מצאתי הצדקה לשנות מהמתווה שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. מתווה זה אינו מתעלם מההשלכות שיכולות להיות לפתיחת הקבר על הקברים הסובבים אותו. למעשה, ההיפך הוא הנכון. ההבדל בין המתווה שנקבע בפסק הדין של בית המשפט המחוזי לבין המתווה שעליו הוסכם בהליכים הנוספים נעוץ אך ורק בשלב שבו תיערך הפנייה אל משפחות הנפטרים הטמונים בקברים הסמוכים. אכן, מבלי לקבוע מסמרות, יש טעם בכך שעל דרך הכלל פניה זו תיעשה בטרם יוחלט על פתיחת הקבר. ואולם, בשלב זה של ההליך, כאשר היועץ המשפטי לממשלה לא העלה כל טענה בעניין עם מתן הסכמתו לפתיחת הקבר עוד בשנת 2018, עובר להחלטת בית המשפט לענייני משפחה אשר עיגנה את הסכמת הצדדים, נדמה כי אין לגרום לעיכוב משמעותי נוסף על דרך של ניסיון לאיתור המשפחות ופנייה מוקדמת לקבל את עמדתן. כך במיוחד, כאשר בכל הזמן שחלף מאז ניתנה ההחלטה העקרונית המורה על פתיחת הקבר, היועץ המשפטי לממשלה לא נקט לכאורה בפעולות כלשהן כדי לאתר בני משפחה כאלה.

25.

חשיבות מיוחדת יש לייחס במקרה זה לממד הזמן. המשיבה, שמייחלת לברר מה עלה בגורלו של אחיה, אינה אשה צעירה. היא החלה בהליך לפתיחת הקבר לפני שלוש שנים ומחצה, ומאז היא נדרשת להוסיף ולנהלו בשלוש ערכאות שונות, על אף שהוחלט להיעתר לבקשתה, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, עוד בראשית הדרך. משאביה הכלכליים מצומצמים. כוחות הנפש הנדרשים לה לצורך השלמת המסע שיצאה אליו הולכים ואוזלים. במכלול הנסיבות הייחודיות למקרה זה, ובהתחשב בכך שגם על-פי המתווה שקבע בית המשפט המחוזי תיעשה פנייה למשפחות הנפטרים הטמונים בקברים הסמוכים ככל שיתעורר הצורך בכך, על-פי חוות דעתם של אנשי המקצוע, יש אפוא ליישם את ההחלטה בדבר פתיחת קברו של האח. הגיעה העת.

26.

אשר על כן, באת כוח היועץ המשפטי לממשלה תתאם עם המשיבה מועד לפתיחת קברו של האח בתוך 60 ימים. פתיחת הקבר תיעשה בהתאם למתווה שנקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כמו גם בהתאם להחלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 23.12.2018 ומיום 20.2.2020 ביחס לנוכחות הגורמים הרלוונטיים ולתיעוד חזותי של המעמד. ככל שיתעוררו שאלות נוספות באשר ליישום המתווה, יפנו הצדדים בבקשות מתאימות לבית המשפט לענייני משפחה.

27.

בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, מצאתי לנכון להעיר על ההתנהלות הדיונית בתיק זה. נדמה כי לא היה מקום לכך שההסתייגויות ביחס לפתיחת הקבר יועלו זמן רב לאחר שניתנה ההסכמה לכך, ולאחר שכבר התקבלה החלטה עקרונית המקבלת את הבקשה, ובעקבותיה שתי החלטות משלימות שעוסקות בהיבטים היישומיים שלה. כמו כן הימנעותה של המדינה מביצוע החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה שבהן נקבעו מועדים ברורים מעוררת קושי. בנוסף, ומעבר להיבט המשפטי, ההיבטים האנושיים הרגישים של הפרשה וגילה המתקדם של המשיבה הצדיקו התנהלות דיונית אחרת. ניתן לצפות שהלקחים הנדרשים מכך יופקו.

28.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. היועץ המשפטי לממשלה יישא בהוצאות המשיבה בערכאה זו בסכום של 5,000 שקלים.