פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
1850/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
פלוני
2. פלונית
3. פלוני
4. פלוני
5. פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 30.1.2017 בעמ"ש 28914-04-15
(ע"י השופטים
י' שבח
,
ש' שוחט
ו-
י' אטדגי
)
בשם המבקש: עו"ד
אלי מור
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטים י' שבח , ש' שוחט
ו- י' אטדגי ) מיום 1.1.2017 (שתוקן ביום 30.1.2017) בעמ"ש 28914-04-15 (ו-3 הליכים נוספים מאוחדים).
2.
הצדדים לבקשה דנן הם בני משפחה שניהלו תביעות שונות אלו כנגד אלו בבית המשפט לענייני משפחה באשר לזכויותיהם במספר נכסי מקרקעין ובחברות שבבעלותן או בהחזקתן נכסי מקרקעין. המבקש הוא בנם של המשיב 1 המנוח והמשיבה 2, ואחיהן של המשיבות 4 ו-5. המשיבה 4 והמשיב 3 הם בני זוג לשעבר. במוקד הסכסוך בין הצדדים עומד מסמך שכותרתו "אישור והצהרה" הנושא את התאריך 1.1.1995 (להלן: המסמך ), עליו חתומים הצדדים, למעט המשיבה 5. במסמך זה הובאה רשימה של 18 נכסים, אשר הצדדים הסכימו כי הזכויות בהן מתחלקות שווה בשווה בין שתי קבוצות - המבקש והמשיבים 1 ו-2 יחדיו מזה, והמשיבים 3 ו-4 יחדיו מזה. ברבות השנים בוצעו עסקאות שונות בנכסים שפורטו במסמך; חלקם נמכרו וחלקם הועברו על-שם חברות שונות שבעלי המניות בהן היו הצדדים למסמך.
3.
סכסוכים שפרצו בין הצדדים ביחס לנכסים אלו הובילו אותם להגיש תובענות שונות בינם לבין עצמם, חלקן בהתבסס על המסמך וחלקן על טענות אחרות. הדיון בתובענות אלו אוחד ובית המשפט לענייני משפחה נתן הכרעה כוללת לגביהן על בסיס המסמך, תוך שבחן גם את טענות הצדדים באשר לשינויים שחלו בכל נכס ונכס במהלך השנים, לרבות בנכסים חליפיים שבאו במקומם (תמ"ש 6710-04 ו-8 הליכים נוספים מאוחדים, ניתן ביום 30.3.2015). בתוך כך נקבע כי ביחס לנכס מספר 1 ברשימה המופיעה במסמך (להלן: הנכס ), חייב המבקש, יחד עם המשיבים 1 ו-2, להשיב למשיב 3 סך של 75,000 דולר מוצמדים מיום 30.8.2012. קביעה זו היא העומדת במוקד בקשת רשות הערעור שלפני, לאחר שהמבקש הגיש ערעור בעניינה לבית המשפט המחוזי, וזה האחרון הותירה על כנה משלא מצא לנכון להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט לענייני משפחה.
4.
הטענות שמעלה המבקש בבקשת רשות ערעור זו נסובות כולן על ראיות חדשות לכאורה, שלדבריו הגיעו לידיו רק לאחר מתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ויש בהן כדי לשנות את תוצאת ההליך ביחס לנכס האמור. משכך, ברי כי הבקשה נטועה כל כולה בעניינם הפרטני של הצדדים הישירים למחלוקת ואיננה מעוררת כל שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית, ולמעשה אף המבקש איננו מנסה להציגה ככזאת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3 ) 123 (1982)) . בקשת רשות לערער אינה ההליך המתאים לפתוח מחדש תיק על יסוד ראיות חדשות שנתגלו למי מהצדדים.
5.
אשר על כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. משלא נתבקשה תשובת המשיבים לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' בניסן
התשע"ז (5.4.2017).
ש
ו פ ט