בע"מ 1938/12 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

בבית המשפט העליון

בע"מ

1938/12

לפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט

י' דנציגר

המבקש:

פלוני

נ

ג

ד

המשיבים:

1.היועץ המשפטי לממשלה

2. משרד הרווחה

3. פלוני

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 16.2.2012 בעמ"ש 8959-01-12 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא השופט א' ש' שילה והשופטים א' מקובר, השופטת ו' פלאוט

בשם המבקש:

עו"ד מ' מור יוסף; עו"ד מ' זקלר-עזראן

בשם המשיבים 1-2:

עו"ד י' שחם

פסק דין

השופט י' דנציגר:

בית המשפט לענייני משפחה הכריז על הקטין, בנו של המבקש, כבר-אימוץ בהתאם לסעיף 13(א)(7) לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981. בית המשפט קבע כי האימוץ יהיה במתכונת אימוץ סגור ודחה את בקשת המבקש שהאימוץ יהיה במתכונת אימוץ פתוח.

בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש מטעמים שונים הנוגעים לסדרי דין, ובראשם איחור בהגשת הערעור ואי הגשת כתבי בית דין בהיקף ובמועד שנקבעו על ידי בית המשפט. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי עיון בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מעלה שמדובר בפסק דין מנומק ומפורט. בית המשפט המחוזי לא קיים דיון לגופו של עניין ולא שמע את טענות המבקש לגופן.

המבקש טוען כי הותרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו תגרום לתוצאה קשה לפיה בנו הקטין הוכרז כבר-אימוץ במתכונת אימוץ סגור, מבלי שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו בערכאת הערעור.

נציג היועץ המשפטי לממשלה ציין בתשובתו כי דין הבקשה להידחות על פי שורת הדין, מחמת הפגמים הפרוצדוראליים שנפלו בהתנהלותו של המבקש במסגרת הערעור לפני בית המשפט המחוזי. כמו כן, ציין נציג היועץ המשפטי לממשלה כי סיכויי הערעור נמוכים בשים לב לכך שפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הינו מקיף ומנומק היטב ומבוסס על ראיות וחוות דעת מקצועיות. עוד נטען כי טובת הקטין מחייבת שההליכים בעניינו לא יימשכו עד אין קץ. למרות זאת הוסיף וציין נציג היועץ המשפטי לממשלה כי יש מקום לשקול, לפנים משורת הדין , החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לשמיעת טענות הערעור של המבקש לגופן, וזאת לאור התוצאה אליה הגיע בית המשפט לענייני משפחה ולאור המָאטֶריה הרגישה של תיקי אימוץ בה נוהגים בתי המשפט ביתר גמישות בהחלתם של סדרי דין. נציג היועץ המשפטי לממשלה ביקש כי ככל שיוחלט על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי, נקבע סד זמנים ברור וקצר לשמיעת הערעור ונקבע את היקף כתב הערעור, והכול על מנת שהליכי הערעור יושלמו בזמן הקצר ביותר האפשרי, לטובת הקטין.

לאחר עיון ושקילה, ולא בלי התלבטות, אנו סבורים כי עמדת נציג היועץ המשפטי לממשלה הינה עמדה ראויה, בשים לב למאטריה הרגישה שבה עסקינן. לפיכך אנו מקבלים את בקשת רשות הערעור ומורים כדלקמן:

1.

ערעורו של המבקש יוחזר לבית המשפט המחוזי, שיקבע מועד בהקדם האפשרי לשמיעת טענות הצדדים, והכל בכפוף לאילוצי יומן בית המשפט.

2.

המבקש יגיש כתב ערעור מתוקן, שלא יעלה בהיקפו על 10 עמודים (בהתאם להוראות בית המשפט המחוזי), עד ליום 19.4.2012. מועד זה לא יוארך והיקף כתב הערעור לא יורחב.

3.

ככל שיעמוד המבקש בתנאים הנקובים בסעיף 2 לעיל, יבוטל פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 16.2.2012 וערעורו יישמע במועד שייקבע על ידי בית המשפט המחוזי. ככל שהמבקש לא יעמוד בתנאים הנקובים בסעיף 2 לעיל, יוותר פסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 16.2.2012 על כנו, ללא צורך בדיון או בהנמקה נוספת.

למען הסר ספק, אין בפסק דיננו כדי להביע עמדה כלשהי בנוגע לפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ולגופן של טענות הצדדים.