בע"מ 1957/16 פלוני נ. היועץ המשפטי לממשלה

שאלה מרכזית אחת עולה מהבקשה למתן רשות ערעור המונחת לפניי. האם בהליך של מתן צו לקיום צוואה, בסמכותו של בא כוח היועץ המשפטי לממשלה – האפוטרופוס הכללי – לדרוש מהמבקש להמציא את רשימת היורשים לפי דין? בית המשפט לענייני משפחה בנצרת השיב לשאלה זו בחיוב (כב' השופטת ג' ג'בארין כליפה ), והכרעה זו אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (עמ"ש 32747-11-15, כב' השופטים: א' קולה, ד' צרפתי, ע' עילבוני ).

1.הרקע להליך הוא: הגשת בקשה על ידי המבקש, שאינו יורש על פי דין, למתן צו קיום צוואת המנוח לרשם הירושות. הרשם העביר את הבקשה לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, במשרד האפוטרופוס הכללי שבאזור. בתגובה לבקשה וכתנאי להסכמתו, ביקש האפוטרופוס הכללי כי המבקש יצרף לבקשתו את רשימת היורשים על פי דין. משזה סירב לעשות כן, העביר הרשם את ההליך לבית המשפט לענייני משפחה. המבקש עתר לבית המשפט לענייני משפחה לביטול החלטת האפוטרופוס בטענה כי זו היא חריגה מסמכות. עמדה זו נדחתה ובית המשפט לענייני משפחה הורה למבקש לפרט מיהם היורשים על-פי דין. כאמור, הערעור שהוגש על החלטה זו לבית המשפט המחוזי בנצרת נדחה ומכאן הבקשה הנדונה.

2.הליך לקיום צוואה וירושה רגיש הוא. מטבע הדברים הוא עשוי לכלול גורמים שאינם מודעים לזכויותיהם או לזיקה של זכויותיהם לבקשה זו או אחרת. בהתאם, קבע המחוקק כי כל הליך לקיום צוואה או ירושה, יומצא לבא כוח היועץ המשפטי לממשלה – האפוטרופוס הכללי (סעיף 54 לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998). תפקידו של האחרון הוא לוודא כי ההליך נעשה באופן הגון על פי הדין המחייב וכן להיות פה לצדדים שעשויים להיפגע ממתן הצו. ביטוי נוסף לכך, הוא קביעת המחוקק לפיה היועץ המשפטי רשאי להיות צד להליך בבית המשפט לענייני משפחה במקום בו הוא סבור כי הדבר נדרש: "כן רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שיש בדבר ענין לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בכל הליך כזה" (סעיף 153 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965).

בתקנה 21 לתקנות הירושה המקנה לאפוטרופוס הכללי סמכויות לשם מילוי תפקידו, נקבע בתת סעיף (א)(1) כי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה רשאי "ליזום הליך לעניין הבקשה". במצב זה, על הרשם לענייני ירושה להעביר את העניין לבית המשפט על פי האמור בסעיף 67א(א)(3) לחוק הירושה. משכך, זכותו של האפוטרופוס הכללי להתנות את הסכמתו לצו בהמצאת רשימת היורשים על-פי דין, מקום שהוא סבור שיש בכך צורך, וכן להגיש התנגדות להמצאת הצו כאשר רשימה זו לא הוצגה בפניו.

ראוי לציין כי בא כוח המבקש הציג את השאלה המשפטית היסודית בענייננו בצורה כזו: "האם קיימת חובה לשלוח הודעה ליורש, על פי דין כשנושא הבקשה הוא קיום הצוואה להבדיל מבקשה לצו ירושה?" אם זו השאלה, אכן, בהתאם לדין שחל בתקופה הרלוונטית להליך, יש להשיב עליה בשלילה. לאמור, אין חובה על המבקש צו לקיום צוואה למסור הודעה על קיום ההליך ליורשים על פי דין. אך זו אינה השאלה המשפטית המתבקשת במקרה דנן. השאלה הראויה היא: האם רשאי האפוטרופוס הכללי לדרוש זאת? לכך יש להשיב בחיוב. זהו גם המענה להפניית בא כוח המבקש לסעיף 14 בחוק הירושה על פי נוסחו בזמן ההליך. סעיף זה אינו מחייב צירוף היורשים על פי דין בבקשה לקיום צוואה, אבל במבחן החוק כמכלול רשאי גם רשאי בא כוח היועץ המשפטי לעמוד על כך אם הוא סבור כי השלמה זו נדרשת.

נכון לציין כי לאחרונה תוקן סעיף 14 לתקנות הירושה באופן שמקשה יותר על קבלת עמדת המבקש. על פי התיקון, נוסחו החדש של סעיף 14(ב)(4)(ב), אשר נכנס לתוקפו ביום 13.7.2016, הוא כדלהלן:

(ב) לא היה בין הזוכים על פי הצוואה אחד מאלה: ילדים של המוריש, צאצאיהם, הורי המוריש, צאצאיהם, או בן זוג של המוריש – יצורף גם אישור מסירה לילדי המוריש ולמי שהיה במות המוריש בן זוגו; לא הניח המוריש בן זוג או ילדים, יצורף אישור מסירה להורי המוריש, ואם גם לא הניח הורים, יצורף אישור המסירה לאחיו; הודעה לפי פסקת משנה זו תהיה ערוכה לפי טופס 3ב לתוספת הראשונה

עולה מהדברים, כי התקנה בנוסחה העכשווי ודאי אינה מתיישבת עם גישתו של המבקש.

הערה אחרונה, המבקש הלין על כך שלא קיבל את יומו בבית המשפט לענייני משפחה. לצורך בקשה זו, בגלגול שלישי, נסתפק בהערה לפיה בתי המשפט קמא ציינו, אל נכון, את הסתייגות המבקש ודחו אותה בצורה עניינית.

3.הנה כי כן, בכל הקשור לשאלת הסמכות, בא כוח היועץ המשפטי לממשלה – האפוטרופוס הכללי – ובעקבותיו בית המשפט לענייני משפחה פעלו כדין. סוגיה זו, היא אשר הציג המבקש בהליכי קמא. לשם הדיוק ולהצגת התמונה בצורה מלאה יותר, יובהר כי סמכות לחוד ושיקול לדעת לחוד. מצופה מהאפוטרופוס הכללי לפעול על פי נוהל פנימי בדבר המקרים בהם נדרשת רשימה של היורשים על פי דין במסגרת בקשה לצו קיום צוואה, גם אם לנהלים אלה יתכנו חריגים. לנוכח השינוי בחוק, לא ארחיב מעבר לכך.

4.הבקשה נדחית. לאור נימוקיי ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.