בע"מ 2013/18 פלוני נ. פלוני

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים ס' ג'יואסי , ח' שרעבי ו- א' אלון ) מיום 30.1.2018 בעמ"ש 66370-07-17, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת ע' קצב-קרן ) מיום 25.6.2017.

2.

המבקש והמשיבה (שאיננה יהודייה) הינם בני זוג לשעבר אשר נישאו בנישואים אזרחיים וחיו יחד עד לפרידתם בשנת 2006. לאחר הפרידה הגישה המשיבה תביעת מזונות נגד המבקש, בגין שתי בנות שנולדו במהלך נישואיהם (להלן: הקטינות ). המבקש עתר לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להורות על עריכת בדיקה גנטית לשלילת אבהותו על הקטינות וביקש להציג בדיקה גנטית שנערכה בחו"ל המוכיחה לכאורה את טענתו. בפסק דין מיום 3.5.2015 קיבל בית המשפט לענייני משפחה את התנגדות המשיבה ודחה את התביעה בהסתמך על עמדת היועץ המשפטי לממשלה ותסקיר השירות הסוציאלי מהם עלה כי אין צורך ממשי בעריכת הבדיקה, בעוד קיים חשש ממשי כי עריכתה תפגע בטובת הקטינות, וקבע כי הבדיקה שערך המבקש בחו"ל איננה ראיה קבילה לפי חוק מידע גנטי, התשס"א-2000 (להלן: פסק הדין הראשון ). ערעור המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה, תוך שנקבע בין היתר כי הריונה הראשון של המשיבה התרחש לאחר הליך הזרעה מזרעו של המבקש שנערך בהסכמתו; כי המבקש גידל את הקטינות ונהג בהן כאביהן במשך כל חייהן עד לעזיבתו את הבית; וכי בנסיבות העניין ההגנה על טובת הקטינות מכריעה את הכף לטובת אי עריכת הבדיקה, וגוברת על רצונו של המבקש לברר את אבהותו. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על פסק הדין בערעור נדחתה אף היא (בע"מ 156/15).

3.

המבקש הגיש תביעה חדשה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, במסגרתה טען שוב כי יש להורות על ביצוע בדיקה גנטית לקטינות. לגישתו, פסק הדין הראשון אינו מקים בפניו מחסום דיוני או אחר, לאור שינוי נסיבות מהותי הנעוץ בניתוק הקשר בינו לבין הקטינות מזה ארבע שנים והתדרדרות במצבו הכלכלי והבריאותי. בפסק דין מיום 25.6.2017 דחה בית המשפט לענייני משפחה את התביעה, בקבעו כי המבקש חזר על טענות שנדחו בהליכים קודמים ולא הציג כל ראיה חדשה בדבר שינוי נסיבות מהותי המצדיק את בירור תביעתו החדשה. השינוי היחיד עליו הצביע המבקש, כך נקבע, הינו הנתק בינו לבין הקטינות בשנים האחרונות, נתק שנעשה מבחירתו שלו.

4.

המבקש לא השלים עם פסק הדין והגיש עליו ערעור. ביום 30.1.2018 דחה בית המשפט המחוזי את הערעור תוך אישור פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. נקבע, כי בצדק פסק בית המשפט לענייני משפחה כי התקיימו יסודות הכלל של מעשה בית דין, וכי "משום פסק הדין הראשון, אשר הפך לחלוט, נכון היה לסלק את תביעת המערער [המבקש]". עוד נקבע, כי אף אם נניח כי ניתן היה לשוב ולהידרש לעתירה לביצוע בדיקה גנטית בהתקיים שינוי נסיבות מהותי, הרי שהשינוי בענייננו הינו תולדה של מעשיו של המבקש ובעטיו בלבד.

5.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי, במסגרתה טוען המבקש כי הוא מודע לכך שעל בית המשפט לבחון את טובת הקטינות, אך טוב היה לוּ הייתה נשקלת גם טובתו שלו, דבר שהיה מביא למסקנה כי יש להורות על עריכתה של בדיקת אבהות פשוטה. המבקש חוזר ומדגיש, כי הוא אינו מקיים כל קשר עם הקטינות מזה למעלה מארבע שנים וכי הוא אינו מוכן לזון ולפרנס קטינות שאינן בנותיו.

6.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות.

7.

כידוע, על בקשות רשות ערעור ב" גלגול שלישי " חלה אמת מידה מצמצמת לפיה רשות כאמור תינתן רק כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת, או במקרים בהם נדרשת התערבותו של בית משפט זה משיקולי צדק או לשם מניעת עיוות דין חמור (ע"א 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה דנן אינה עומדת באמות מידה אלה. טענות המבקש, אשר נטועות כולן בעובדות הקונקרטיות של המקרה דנן ובמחלוקת הפרטנית בין הצדדים, נידונו והוכרעו בפסקי דין מפורטים ומנומקים כדבעי. אף אין ניתן לומר כי עיוות דין חמור נגרם כאן. תמים דעים אני עם בתי משפט קמא בקביעתם כי חל בענייננו מעשה-בית-דין וכי שינוי הנסיבות עליו מצביע המבקש, שהינו פרי התנהגותו ותו לא, אין הוא שינוי נסיבות המצדיק "פתיחה מחדש" של פסק דין חלוט, שאושר בשלוש ערכאות.

8.

אשר על כן, הבקשה נדחית . משלא התבקשה תשובת המשיבה לא אעשה צו להוצאות.