בע"מ 207/17פלוני נ. פלוני

1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.12.2016 (עמ"ש 17757-10-16, סגן הנשיא מ' דרורי ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 18.9.2016 שלא לבטל את האיסור שהוטל על המבקש לשאת נשק (ה"ט 44486-10-12, השופטת א' שמאי-כתב ).

2.בין המבקש והמשיב 1 (להלן:

המשיב ), שני אחים, ניטש כבר שנים סכסוך חריף שהוביל אף לניהול הליכים משפטיים שונים שבהם היו מעורבים. מקורה של הבקשה דנן באחד מאותם הליכים, כמפורט להלן.

3.ביום 17.10.2015 הוציא בית המשפט לענייני משפחה, לבקשת המשיב, צו הגנה כנגד המבקש בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. במסגרת הצו נאסר על המבקש להחזיק או לשאת כלי יריה. כמו כן, נקבע כי אין לחדש את רישיונו של המבקש לנשיאת נשק ללא אישורו של בית המשפט לענייני משפחה.

4.ביום 11.4.2016 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לבטל את ההגבלות שהוטלו עליו במסגרת הצו. בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה.

5.המבקש הגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. במסגרת הדיון בערעור אישר המבקש כי כבר משנת 2013 הוא אינו נושא נשק ולא הגיש בקשה לחידוש רישיון הנשק. בהמשך לכך, באת-כוח המדינה הצהירה בדיון כי אין מניעה משפטית לכך שהמבקש יגיש בקשה לחידוש רישיון הנשק לאגף כלי יריה במשרד לביטחון הפנים, שיחליט בבקשה לחידוש הרישיון בהתאם למכלול הנתונים. מהחלטתו של בית המשפט המחוזי עולה כי לאחר הצהרה זו של באת-כוח המדינה הסכים המבקש לפנות למסלול של הגשת בקשה לחידוש רישיון הנשק. בהתאם להצהרות אלה, בית המשפט המחוזי הורה על דחיית הערעור, בכפוף לקביעה לפיה "אין בדחיית הערעור כדי לגרוע מזכותו של המערער לפנות בבקשה לקבלת רישיון נשק למנהל אגף כלי ירייה במשרד לביטחון פנים" (סעיף 10 להחלטתו של בית המשפט המחוזי).

6.בקשת רשות הערעור דנן מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. המבקש, שאינו מיוצג, מפנה את טענותיו לחלק בהחלטה שבו נקבע כי הערעור נדחה. לטענתו, בית המשפט המחוזי קיבל את טענותיו בעניין חידושו של רישיון הנשק ולכן היה עליו לקבוע שהערעור התקבל.

7.בהמשך להגשתה של בקשת רשות הערעור, ביום 8.2.2017 המבקש הגיש בקשה נוספת לבית משפט

זה, שבה התבקש בשנית "שינוי התיק מדחייה". בבקשה זו ציין המבקש כי הוא פנה לאגף כלי יריה במשרד לביטחון פנים ונענה כי לשם הגשת הבקשה עליו להביא לביטול הצו שהוצא נגדו בבית המשפט לענייני משפחה. המבקש הוסיף וטען כי כאשר פנה בבקשה מתאימה לבית המשפט לענייני משפחה נדחתה הבקשה ביום 6.2.2017 בקביעה כי "הערעור על ההחלטה נדחה ואי לכך אין מקום לבטל את הצו". המבקש רואה בכך משנה חיזוק לטענה שיש להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, במובן זה שייקבע שהערעור התקבל ולא נדחה.

8.המדינה והמשיב מתנגדים למתן רשות ערעור. המדינה טוענת כי הבקשה אינה מעוררת שאלה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". המדינה מוסיפה וטוענת כי דין הבקשה להידחות גם לגופם של דברים. לטענת המדינה, בניגוד לדברי המבקש, בית המשפט המחוזי לא קיבל את הבקשה למתן אישור לחידוש רישיון הנשק, אלא רק קבע כי ביכולתו להגיש בקשה לחידוש הרישיון על מנת שהיא תידון לגופה. המדינה מדגישה כי האיסור על החזקת נשק במסגרת צו ההגנה ניתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה כאשר המבקש היה משולל רישיון להחזקת נשק.

9.המשיב מתנגד גם הוא למתן רשות ערעור. לטענת המשיב, המבקש הוא אדם אלים שאינו שולט בנטייתו לאלימות, ומכאן שאין הצדקה להיעתר לבקשתו.

10.לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור והתגובות לה הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת שאלה בעלת חשיבות עקרונית ואף לא מתעורר חשש כי ייגרם למבקש עיוות דין. על כן, היא אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בנוסף לכך, ככל שלמבקש יש השגות על החלטות שיפוטיות שניתנו לאחר החלטתו של בית המשפט המחוזי (כדוגמת החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 6.2.2017 שאליה הפנה), הבקשה דנן אינה המסגרת הדיונית המתאימה להשיג עליהן. לחלופין, ככל שהמבקש מעוניין לתקוף החלטות של רשות לפי חוק כלי היריה, התש"ט-1949, ההליך הנכון לעשות כן הוא הגשת עתירה מינהלית.

11.סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.