בע"מ 2181/22פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 28.3.2022 (עמ"ש 39071-03-22, השופטת ו' פלאוט ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהוגש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 16.3.2022 (ה"ט 24067-03-22, השופטת מ' פולוס ).

2.

המבקשת והמשיב נישאו בשנת 2018 והתגרשו בשנת 2021. במהלכה של תקופה זו נולדה להם בת, שכיום היא כבת ארבע (להלן: הקטינה ). מזה זמן הצדדים מנהלים בבית המשפט לענייני משפחה הליך הנוגע למשמורת הקטינה (בפני השופטת פולוס ). במסגרת זו נדונה ונדחתה, ביום 6.3.2022, בקשה מטעם המבקשת לבטל את זמני השהות של הקטינה אצל המשיב, ואף הוארכו זמני השהות.

3.

ביום 10.3.2022 הגישה המבקשת לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לצו הגנה, לפי סעיף 3 לחוק מניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991. בגדרה עתרה המבקשת לכך שייאסר על המשיב להטריד את הקטינה בכל דרך, וכן שהיה עליו להימצא במרחק של כ-500 מטרים מביתה. המבקשת ציינה בבקשה כי הקטינה "הייתה אצל אביה וחזרה עם חבלות, חתכים, שריטות", וצירפה לה אישור בדבר הגשת תלונה במשטרה באותו היום.

4.

הבקשה הובאה בפני השופט התורן, ולא בפני המותב שדן בעניינם של הצדדים עד אותה עת. בו ביום נקבע דיון בבקשה, במעמד המבקשת בלבד. במהלך הדיון הציגה המבקשת לבית המשפט תמונות של חבלות על גופה של הקטינה, וטענה כי אלה נוצרו בשבועיים האחרונים. כמו כן, היא טענה כי היא "נמצאת במקלט כי הילדה וגם אני חווינו אלימות". בתום הדיון ניתן "צו למניעת הטרדה מאיימת" במעמד צד אחד כנגד המשיב, ונקבע דיון במעמד הצדדים כשבוע לאחר מכן (השופט ע' מיכלס ).

5.

הדיון האמור התקיים ביום 16.3.2022. המבקשת טענה כי הקטינה חוזרת מזמני השהות עם המשיב כשעל גופה חבלות ושריטות, כשהיא רעבה ומוזנחת, וכי המשיב אינו חוגר אותה בחגורת בטיחות בעת הנהיגה. עוד העלתה המבקשת טענות נוספות כלפי התנהגותו של המשיב, ובין היתר טענה שהוא מבצע מעקב אחר חשבון הדואר האלקטרוני שלה וכן מתנגד להשתתפותה של הקטינה בחוגים, בטיפול רגשי ובטיפול של קלינאית תקשורת. לשאלת בית המשפט המבקשת הבהירה שבעת הנוכחית היא והקטינה לא מתגוררות במקלט וכי נפלה טעות הקלדה בפרוטוקול מיום 10.3.2022. המשיב טען, מנגד, כי התמונות שצורפו על-ידי המבקשת צולמו מספר שבועות קודם לכן, ומכל מקום אין כל ראיה לכך שהוא אחראי לחבלות הקלות שנראות בתמונות, שיכולות להימצא בגופו של כל ילד בשל פעילות יום-יומית. האפוטרופא לדין טענה כי על-פי התרשמותה אין אינדיקציה לאלימות מצד המשיב כלפי הקטינה וכי מדובר ב"גרסה מתפתחת" של המבקשת. בקשר לכך ציינה האפוטרופא לדין כי שלושה ימים בלבד קודם להגשת הבקשה, שלחה המבקשת מסרון שבו ביקשה להחליף את זמני השהות, מבלי שהזכירה כל טענה לפגיעה בקטינה. האפוטרופא לדין הוסיפה שעיתוי הגשת הבקשה, בסמוך לפניית המבקשת לביטול זמני השהות של הקטינה אצל המשיב, מעורר חשד ביחס לכנות כוונותיה.

6.

בתום הדיון, בית המשפט לענייני משפחה דחה את הבקשה. בית המשפט המחוזי

קבע כי טענותיה של המבקשת אינן חדשות וכבר נבדקו על-ידי גורמי המקצוע המטפלים בבני הזוג (פסיכולוג ועו"ס לסדרי דין). בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי בדומה לאפוטרופא לדין, אף התרשמותו היא שמדובר בגרסה מתפתחת. בקשר לכך צוין כי טענות אלו של המבקשת כבר נדחו בהחלטה קודמת מיום 13.3.2022, שבה נקבע כי על הצדדים לקיים את זמני השהות כפי שנקבע בהחלטות קודמות, ככתבן וכלשונן. כן צוין, כי טענותיה של המבקשת אינן ממוקדות, מוצגות ללא סדר, ומעוררות את הרושם

שהיא אינה משלימה עם הסדרי הקשר בין המשיב לקטינה. בסיכום הדברים, ציין בית המשפט לענייני משפחה כי התנהלות המבקשת מטרידה מאוד, שכן היא עושה כל שבידה על מנת לחבל בהסדרי הקשר בין האב לקטינה. לפיכך, אף הושתו על המבקשת הוצאות לטובת המשיב ולטובת אוצר המדינה.

7.

למחרת היום, המבקשת ערערה על ההחלטה האמורה לבית המשפט המחוזי. במסגרת זו היא טענה כי בית המשפט לענייני משפחה קיים דיון קצר ובלתי ממצה בטענותיה ולא נימק את החלטתו כנדרש. לצד הערעור המבקשת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע, וזאת כשעה לפני המועד שבו אמור היה המשיב לפגוש את הקטינה, בהתאם להסדרי השהות שנקבעו. בית המשפט המחוזי (השופטת פלאוט ) נתן צו ארעי במעמד צד אחד לעיכוב ביצוע של החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה לביטול צו ההגנה, תוך שהביע מורת רוח מהתנהלותה של המבקשת ומכך שהציבה את בית המשפט בפני עובדה מוגמרת. בהמשך, ביום 20.3.2022 האריך בית המשפט המחוזי (השופט צ' ויצמן ) את תוקפו של צו ההגנה עד למתן החלטה אחרת.

8.

לאחר שהתקיים דיון בבקשת רשות הערעור במעמד הצדדים, בית המשפט המחוזי החליט לדון בה כבערעור ודחה את הערעור לגופו. בית המשפט המחוזי תיאר את התנהלותה הבעייתית של המבקשת, שממנה מצטייר כי היא מנסה להרחיק את הקטינה מהמשיב וכי היא פועלת בניגוד להחלטות קודמות בעניין. בית המשפט המחוזי אף הפנה לחוות דעתו של הפסיכולוג שבה צוין כי המשיב אינו מהווה סיכון כלשהו לקטינה, בניגוד לנטען על-ידי המבקשת. בית המשפט המחוזי התרשם עוד כי התמונות שהוגשו צולמו לפני מספר חודשים ומכל מקום אינן מוכיחות כי החבלות הנראות בהן – כאלה שניתן למצוא באופן טבעי על גופם של ילדים קטנים – נגרמו כתוצאה מהתנהגות אלימה מצד המשיב. עוד צוין כי המשיב פגש לאחרונה את הקטינה ביום 7.3.2022 וכי הבקשה למתן צו הגנה הוגשה רק שלושה ימים לאחר מכן, כאשר בין לבין ניתנה כאמור ההחלטה על הארכת זמני השהות, שעליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור. במכלול הנסיבות המתוארות, דחה אפוא כאמור בית המשפט המחוזי את הערעור, תוך חיוב המבקשת בהוצאות. לצד זאת, ניתן צו לעיכוב ביצוע פסק הדין עד ליום 29.3.2022.

9.

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור, שבמסגרתה היא שבה, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלתה בערכאות הקודמות. המבקשת מוסיפה וטוענת כי הקביעה שלפיה הציגה גרסה מתפתחת היא שגויה, וכי בניגוד לאמור בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות, למעשה בית המשפט לענייני משפחה לא בירר קודם לכן את טענותיה ביחס לפגיעתו של המשיב בקטינה, וממילא לא הכריע בהן. המבקשת ביקשה לצרף בשלב זה ראיות חדשות המצביעות לשיטתה על מסוכנותו של המשיב כלפי הקטינה, ובהן, ככל שניתן להבין, תמונות פרופיל של המשיב ביישומון "וואטסאפ".

10.

בד בבד עם הגשת הבקשה לרשות ערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע. בהתחשב בסד הזמנים, הוריתי בו ביום על מתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וזאת עד למתן החלטה אחרת.

11.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה, וכן בתיקי בית המשפט במערכת "נט המשפט", הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. השגותיה של המבקשת על ממצאי העובדה והמהימנות של הערכאות הקודמות אינן חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים – כך שאין מקום להידרש להן ב"גלגול שלישי" (ראו: בע"ם 3973/17 פלוני נ' פלונית , פסקה 3 (5.12.2017); בע"ם 7047/21 פלונית נ' פלוני , פסקה 9 (28.10.2021); בע"ם 27/22 פלוני נ' פלוני , פסקה 15 (3.1.2022)). על כך יש להוסיף, כי התרשמתי שאף לגוף הדברים לא נפלה טעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שבו פורטו הנימוקים המצדיקים את התוצאה המשפטית שאליה הגיעו הערכאות הקודמות. ממילא, איני נדרשת להכריע בבקשה להגשת ראיות נוספות. אין באמור כדי להקל ראש בטענות שעניינן חשש להפעלת אלימות במשפחה, אולם בנסיבות העניין, הערכאות הקודמות נדרשו בתשומת לב לטענות שהועלו. לא ראיתי עילה להתערב בהחלטותיהן.

12.

סוף דבר: הבקשה לרשות ערעור נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. הצו הארעי שניתן בהחלטתי מיום 29.3.2022 מבוטל. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.