בע"מ 220/16 פלוני נ. פלוני

1.

המבקש וחמשת אחיו – ש-4 מהם נפטרו (להלן: האחים המנוחים ) – רשומים כבעלים משותפים של שלוש חלקות מקרקעין. 29 המשיבים הם קרובי משפחתו של המבקש – לרבות אחיו יבדל"א (להלן: האח ) – שהם, לטענתו, יורשיהם של האחים המנוחים. המבקש מעוניין בפירוק שיתוף בחלקות האמורות ולשם כך פנה לבית משפט לענייני משפחה בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין שבצדה תביעה כספית לתשלום דמי שימוש בשל שימוש נטען שעשו מקצת מהמשיבים בחלקות האמורות. תביעת המבקש הופנתה נגד האח ועיזבונות האחים המנוחים.

2.

ביום 20.5.2015 הורתה רשמת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' הרשמת א' יהלומי ) למבקש להגיש כתב תביעה מתוקן שבו במקום העיזבונות – שאינם אישיות משפטית ושאותם לא ניתן לתבוע – יבואו היורשים החוקיים, בצירוף צווי הירושה או צווי קיום הצוואה הרלוונטיים (להלן: הצווים ). המבקש הגיש כתב תביעה מתוקן אך לא צירף את הצווים. ביום 14.6.2015 הורתה רשמת בית המשפט למבקש לצרף את הצווים "על מנת לוודא שהנתבעים שצורפו הינם אכן היורשים והיורשים היחידים על פי דין". בעקבות החלטה זו הודיע המבקש לבית המשפט כי אין ברשותו את הצווים אך כי "צירף את מלוא הנתבעים הנכונים לפי מיטב ידיעתו ואמונתו". ביום 21.6.2015 הורתה רשמת בית המשפט על מחיקת התביעה וסגירת התיק. בהחלטתה ציינה הרשמת כי המבקש "מתכוון לנהל את התביעה בצורה של 'דיג'" וכי כתב התביעה המתוקן אינו תקין משום שאין הוא עומד בנטל להראות כי הוא מופנה כלפי הנתבעים הנכונים.

3.

המבקש ערער על ההחלטה האמורה לבית המשפט המחוזי. דיון בערעור התקיים ביום 13.12.2015 במעמד המבקש והמשיבה 26. בדיון הסכים המבקש, לאחר שמיעת הערות בית המשפט, לפעול למינוי מנהל עיזבון. בנתון לכך קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים ת' בזק רפפורט ,

ד' מינץ ו- ב' גרינברגר ) את ערעור המבקש באופן חלקי. בית המשפט קבע כי ככל שעד ליום 15.1.2016 יגיש המבקש בקשה למינוי מנהל עיזבון או למתן צווי ירושה תתבטל ההחלטה בדבר מחיקת התביעה והיא תתברר כסדרה. עוד צוין כי "דרך המלך היא הגשת תובענה כנגד יורשים על פי צו ירושה או צו קיום צוואה, או כנגד מנהל עיזבון, ולא כפי שנעשה".

4.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, לאחר מתן פסק הדין על ידי בית המשפט המחוזי הוא פנה לבית הדין השרעי בירושלים, שם נמסר לו כי משאין הוא אחד היורשים של מקצת מהאחים המנוחים, ובהיעדר הסכמת כלל היורשים, אין בית הדין יכול להמציא צו ירושה. לשיטת המבקש, משאינו יכול לקיים את שאפשר לו בית המשפט המחוזי, נפגעת זכותו לגישה לערכאות. עוד נטען כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן ללא נימוק; כי ניתן היה להסתפק בהיכרותו האישית של המבקש עם היורשים בני משפחתו; וכי עניינו מעלה סוגיה חשובה בעניין דרישות הסף לצירוף היורשים הרלוונטיים טרם תישמע תביעה לגופה.

5.

ביום 25.2.2016 התבקשה תשובה. המשיבה 26 היא המשיבה היחידה שהגישה תשובתה. לטענתה, פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן בהסכמת הצדדים שהתייצבו לדיון ועל כן אין הוא מנומק. מכל מקום, משניתן פסק הדין בהסכמה לא ניתן לערער עליו. עוד נטען כי הבקשה אינה עומדת באמת המידה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" שכן אין היא מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית. החלטות הערכאות הקודמות, כך המשיבה, תואמות את הפסיקה הנוהגת לעניין הדרכים להגשת תביעה נגד יורשים.

6.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה שהוגשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, מתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, אך באותם מקרים שבהם עולה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם הצר של הצדדים לסכסוך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 1866/15 פלוני נ' פלונית , פסקה 4 (15.4.2015)). המקרה דנן אינו בא בגדר אותם מקרים. עיקר טענותיו של המבקש מופנות להחלטות הערכאות הקודמות כי אין די בהצהרת המבקש לעניין זיהוי היורשים של האחים; וכי עליו לפעול לזיהוי היורשים בדרכים המנויות בדין. אף אם כטענתו של המבקש ייתכנו הליכים המופנים נגד "יורשים פוטנציאלים" (ראו והשוו: רע"א 10860/05 דונר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ , פסקה 15 (26.6.2007); רע"א 4779/05 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נ' בן דוד , פסקה 6 (15.3.2007); ע"א 4923/09 ערפאת נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 5 להחלטת הרשמת ד' כהן-לקח

(12.10.2010)), ניתן לומר למצער כי אין מדובר בדרך המלך; וכי על מי שחפץ לתבוע יורשים לנקוט בהליכים מתאימים המאפשרים את זיהויים כדין (ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' גלבוע , פ"ד מו(3) 638, 641 (1992); ע"א 297/91 ניסמן נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מו(3), 688, 691 (1992)). טענותיו של המבקש לעניין זה נדחו על ידי רשמת בית המשפט לענייני משפחה בהחלטה מפורטת ומנומקת, שלה קדמו שתי החלטות – ושתי הזדמנויות – לתיקון הפגמים שנמצאו בכתב התביעה. יתרה מכך, ערעורו של המבקש התקבל באופן חלקי על מנת לאפשר לו למצות את דרכי הפעולה הפתוחות לפניו על יסוד נכונותו של המבקש – העולה מעיון בפרוטוקול הדיון – לפעול למינוי מנהל עיזבון. בנסיבות אלו קשה להלום את טענת המבקש כי מדובר בפסק דין שאינו מנומק. נוכח כל אלה, ובשים לב לכך שתביעתו של המבקש אך נמחקה – כך שהדרך למימוש זכויותיו עודנה פתוחה בפניו – איני מוצא עילה לבירור העניין ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית אפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיבה 26 בסך של 2,500 ש"ח.