פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
2264/13
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל אביב מיום 3.2.2013 בעמ"ש 5630-03-10
בשם המבקש:
עו"ד עופר נועם; עו"ד ערן בן עזרא
בשם המשיבים:
עו"ד גיא לוטם
החלטה
1.
מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (מפי כב' השופטות א' קובו , מ' רובינשטיין , ע' צ'רניאק ) בעמ"ש 5630-03-10, בגדרו נדחה ברובו ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה (כב' השופט א' בן ארי (אטינגר) ) וכן נדחו ערעוריו על שתי החלטות ביניים שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה (האחת מפי כב' השופטת צ' צפת שסווגה תחילה כ"פסק דין חלקי" והשנייה מפי כב' השופט א' בן ארי (אטינגר) ).
ברקע לבקשה סכסוך בעניין משק חקלאי. המבקש ומשיבה 2 (להלן: המשיבה) הם אחים תאומים. משיב 1 (להלן: המשיב) הוא אחיהם למחצה של המבקש והמשיבה מצד אמם. אביהם של המבקש והמשיבה רכש בטרם מותו זכות חכירה במשק החקלאי שבמחלוקת מאדם שרכש את הזכות מקק"ל. לאחר מספר שנים נפטרה גם האם וסכסוך התעורר בין הצדדים ביחס לזכויות הקנייניות במשק. הסכסוך הוכרע בחלקו בפסק בורר אשר בהמשך ניתן לו תוקף של פסק דין, בגדרו נקבע כי המבקש הוא היורש של המשק. עם זאת, הבורר לא נדרש לשאלת חבות המבקש בפיצויים כלפי המשיבים משום שזו חרגה מן המחלוקת שנמסרה להכרעה במסגרת הבוררות.
בהמשך – חבות המבקש בפיצויים נדונה בבית המשפט לענייני משפחה, שקבע (כב' השופטת צ' צפת ) כי המשיבים זכאים לקבל פיצוי בגין שוויו הריאלי של המשק בהתאם לחלקם בעזבון. עוד נקבע, לעניין המועד לפיו זכאים המשיבים לפיצוי, כי "משבשלו התנאים לרישום הזכויות על שם הנתבע [ המבקש ] והוא מחזיק בפועל בנחלה, זכאים התובעים [ המשיבים ] לפיצוי". שלב נוסף בניסיון לפתרון הסכסוך היה בפניית הצדדים לגישור אך משזה נכשל חזר העניין אל דלתו של בית המשפט לענייני משפחה. האחרון נתן החלטה נוספת (מפי כב' השופט א'
בן ארי (אטינגר) ) ולפיה המועד להערכת שוויו הריאלי של המשק הינו עם אישור פסק הבורר, שמועדו כמעט זהה למועד הגשת התביעה. הסיבה לכך - כי אז בשלו התנאים לרישום הזכויות על שם המבקש בהתאם להחלטת כב' השופטת צפת . אחר דברים אלה ביקש המבקש לתקן את כתב ההגנה שלו, כך שיכלול טענת קיזוז ביחס להשקעות שנעשו מצידו במשק, אך בית המשפט לענייני משפחה דחה בקשה זו. בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופט א'
בן ארי (אטינגר) ) נקבע שוב כי המשיבים זכאים לקבל פיצוי ריאלי בגין שוויו של המשק בהתאם לחלקם בעזבון.
המבקש ערער על פסק הדין ועל ההחלטות שתוארו לעיל בפני בית המשפט המחוזי. טענותיו כנגד הקביעות בדבר זכאותם של המשיבים לפיצויים ובדבר המועד להערכת שווי המשק נדחו. בעניין אחד קיבל בית המשפט המחוזי את טענת המבקש – נקבע כי על בית המשפט לענייני משפחה לדון בטענת הקיזוז שהעלה.
2.
בבקשה המונחת לפניי משיג המבקש על הכרעות בית המשפט המחוזי ועל קביעות הערכאות הקודמות במספר סוגיות, והן אלה: חבותו בפיצוי המשיבים כיורשים אחרים; תנאי החוזה ממנו נגזרת חבותו בפיצוי המשיבים; ומועד הערכת שוויו הריאלי של המשק לפיו יפוצו המשיבים, שנקבע למועד פסק הבורר ולא למועד פטירת האם.
המשיבים התבקשו להתייחס בתגובתם למועד הערכת שווי המשק והפנו לפסיקה התומכת בקביעת בית המשפט המחוזי במקרה הנדון. כן הם טענו כי בשלב מוקדם יותר של ההליך, בכתב הגנתו, טען המבקש כי המשיבים לא היו רשאים להגיש תביעתם ולכל הפחות היו הם זכאים לעשות זאת רק במועד רישום זכות החכירה על שמו.
3.
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופותיה ובתשובה בהיקף שהתבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה (על החלטות הביניים שניתנו בו ותוארו לעיל) מספק מענה לשאלות העיקריות שבמחלוקת ואלה אף אינן מצדיקות דיון בגלגול שלישי. מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי נבחנו טענות המבקש כנגד הכרעת בית המשפט לענייני משפחה בהתאם לכללי הביקורת הערעורית. בית המשפט המחוזי התייחס לכלל הסוגיות שבמחלוקת ולא מצא כי נפל פגם המצדיק את התערבותו בפסק דינה של הערכאה קמא, למעט בהתייחסות לטענת הקיזוז שהעלה המבקש, שהוחזרה כאמור לדיון בבית המשפט לענייני משפחה.
לגופם של דברים - בית המשפט המחוזי פירש את חוזה החכירה משנת 1933 תוך התאמתו לנסיבות המקרה באופן שחל סעיף 114 לחוק הירושה. קביעות אלה על פני הדברים אחוזות היגיון. גם אם ניתן לפרש את הסעיפים הרלוונטיים בחוזה באופן אחר אין הדבר מחויב וישנם נימוקים בכללי פרשנות חוזה התומכים בתוצאה אליה הגיע בית המשפט. באשר לסעיף 114 לחוק הירושה הוא גם אשר היווה את הבסיס למסקנת בית המשפט המחוזי כי יש לקבל את הערעור באופן שהתיק יוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לשם דיון בטענת הקיזוז. מועד הערכת שווי הנכס נקבע כדי להביא לתוצאה של פיצוי בגין השווי הריאלי של המשק. הכרעת בית משפט המחוזי בסוגיה זו עולה בקנה אחד עם הכרעה במקרים דומים המופיעים בפסיקה (ראו: רע"א 1268/95 גמליאלי נ' גמליאלי ואח' (4.4.1995); תמ"ש (ת"א) 71010/97 צרור' צרור (21.8.2002); תמ"ש (כ"ס) 2140/08 גורביץ נ' גורביץ (27.5.2010)). כל אלה מובילים למסקנה שאין מקום להיעתר לבקשה, כפי שהעניין עלה בתיק זה.
4.
סוף דבר, הבקשה נדחית. בשים לב להיקף התגובה שהתבקשה, המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך 5,000 ₪.
ניתנה היום, ד' בכסלו התשע"ד (7.11.2013).
ש ו פ ט