פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם
2596/17
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבה:
פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
מיום 26.02.2017 בעמ"ש 25992-02-17 שניתן על-ידי כבוד השופטת ו' פלאוט
בשם המבקשת: בעצמה
החלטה
1.בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 26.2.2017 (ת' 25992-02-17, השופטת ו' פלאוט ). בהחלטתו זו דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיון נוסף בהחלטה קודמת מיום 14.2.2017, שבה נדחתה בקשה שהוגדרה כ"בקשת ערעור דחופה" על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון מיום 5.3.2015 (ה"ט 33705-02-15, סגנית הנשיאה ר' מקייס ).
2.כפי שעולה מהחלטות קודמות שניתנו בעניינם של הצדדים, מקורו של ההליך דנן בסכסוך שניטש בין המבקשת לבין אמו של בעלה, היא המשיבה, לאחר שמגוריה של המשיבה עם בני הזוג לא עלו יפה. אין מחלוקת כי המשיבה העבירה כספים למבקשת ולבנה, ובהמשך לכך עברה להתגורר עמם בדירתם החדשה (להלן: הדירה ). לאחר שגבה בין הצדדים הר, המבקשת הגישה בקשה לצו הגנה כנגד המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה (ה"ט 33705-02-15).
3.ביום 5.3.2015 החליט בית המשפט לענייני משפחה כי יש צורך דחוף ב"הפרדת כוחות" בין הצדדים. בהתאם לכך הורה בית המשפט לענייני משפחה למשיבה למצוא מקום מגורים לפי שיקול דעתה בתוך שבועיים מיום מתן ההחלטה, ובמקביל הורה למבקשת להעביר לחשבונה של המשיבה סכום של 3,000 שקלים לחודש החל מיום 1.4.2015, ללא הגבלה בזמן, למימון מגוריה של המשיבה מחוץ לדירה.
4.בהמשך לכך, המשיבה אכן עזבה את הדירה ועברה לגור במקום אחר, והמבקשת העבירה לחשבונה של המשיבה 3,000 שקלים לחודש במשך תקופה מסוימת. בשלב כלשהו הופסק התשלום, והמשיבה פתחה תיק הוצאה לפועל לגביית התשלומים שנקבעו בהחלטתו האמורה של בית המשפט לענייני משפחה. להשלמת התמונה יצוין כי המשיבה אף הגישה תביעה נגד המבקשת לבירור המחלוקות הרכושיות בין הצדדים (תמ"ש 32258-11-16).
5.בעקבות פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל המבקשת הגישה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת התיק למתן צו הגנה. במסגרת זו עתרה המבקשת להבהרה כי החיוב שהושת עליה לשלם למשיבה מדי חודש סכום של 3,000 שקלים תקף לשלושה חודשים בלבד.
6.ביום 29.12.2016 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה והפנה את המבקשת להעלאת טענותיה במסגרת התביעה העיקרית המתבררת בין הצדדים כאמור לעיל.
7.ביום 2.1.2017 נדחתה בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה (עמ"ש 4108-01-17, השופטת ו' פלאוט ).
8.רק בשלב זה, ביום 13.2.2017 הגישה המבקשת "בקשת ערעור דחופה" על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 5.3.2015, ובה ביקשה כי יבוטלו צו ההגנה וחיוב המבקשת בתשלום החודשי למשיבה. כאמור, ביום 14.2.2017 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בציינו כי המועד להגשת ערעור על ההחלטה האמורה חלף זה מכבר, וכי ממילא ניתנה הכרעה בעניין זה בהחלטות הקודמות. המבקשת הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה "לעיון מחדש" בהחלטתו, ואף זו נדחתה.
9.בקשת רשות הערעור דנן נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 26.2.2017. בבקשה נטען כי היא מעוררת שאלה החורגת מעניינם הצר של הצדדים, בכך שהיא מעוררת את שאלת הזיקה בין הליך צו הגנה להליכים אחרים, ועומדת בניגוד להלכה הפסוקה בעניין זה. כן נטען כי שיקולי יושר והגינות מחייבים את התערבותו של בית משפט זה למניעת עיוות דין אשר יוביל לחיוב המבקשת במאות אלפי שקלים.
10.לאחר שבחנתי את טענות המבקשת הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. הבקשה שבפני אינה עומדת באמות המידה המחמירות למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה נטועה בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה. כמו כן, בניגוד לנטען, לא נגרם למבקשת כל עיוות דין בהפנייתה להעלאת טענותיה בהליך המיועד לכך.
11.לא ניתן לסיים מבלי לציין כי הערכאות הקודמות הצביעו על כך שבתביעות בין הצדדים "הוגשו אינספור בקשות ותגובות – רובן במסגרת שגויה ובדרך הלא נכונה" (כפי שציין בית המשפט לענייני משפחה בהחלטתו מיום 29.12.2016). על הצדדים לשים לב להערה זו ולחתור לניהול ההליכים המשפטיים בהתאם לסדרי הדין המתאימים.
12.נוכח האמור הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, משלא התבקשה תגובת המשיבה ובמידה רבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' בניסן
התשע"ז (5.4.2017).
ש ו פ ט ת