בע"מ 2655/15 פלוני נ. פלוני

לפניי בקשת רשות לערער על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אבי ב-יפו (כב' השופט ש' שוחט) שקיבל את ערעור המשיב על החלטה של בית המשפט לענייני משפחה בתל אבי ב-יפו (כב' השופטת ת' סנונית פורר) בתביעה שעניינה מזונות ילדים.

1.

אמם של המבקשים (להלן: האם )

והמשיב (להלן ביחד: ההורים ) נישאו בשנת 2006 ונולדו להם שני ילדים – הם המבקשים (להלן: הקטינים ) . יחסיהם של ההורים עלו על שרטון וביום 23.12.2013 נחתם "הסכם גירושין ויחסי ממון" בין האם לבין המשיב שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין (להלן: ההסכם ) . ההסכם הוא תוצאה של הליך גישור בין ההורים ונקבעו בו משמורת משותפת על הקטינים והסדרי הראייה. כמו כן נקבע כי כל אחד מההורים יישא בהוצאות מזונות ומדור הקטינים בעת שהותם בחזקתו; וכי בכל חודש יעביר כל אחד מן ההורים סכום של 1,500 ש"ח אל חשבון משותף שישמש למימון הוצאות החינוך, התרבות והבריאות של הקטינים. בחודש יוני 2014, כחצי שנה לאחר כריתת ההסכם, נפרדו האם והמשיב בפועל והאם עזבה את דירת המשפחה. חודשים ספורים לאחר מכן הגישו הקטינים (באמצעות האם) תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אבי ב-יפו לחיוב המשיב בסכום נוסף בגין מזונות ומדור הקטינים, שלא על פי ההסכם. בנוסף, במסגרת התביעה הגישה האם בקשה לקביעת מזונות זמניים. ביסוד הבקשה היו טענותיה של האם בדבר פערי השתכרות ניכרים בינה לבין המשיב. להשלמת התמונה יצוין כי בין ההורים תלויים ועומדים הליכים נוספים המתבררים בבית המשפט לענייני משפחה. ביום 5.11.2014 קיבל בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת ת' סנונית פורר ) את הבקשה וקבע שנוכח פערי ההשתכרות הנחזים בין ההורים, על המשיב לשלם למבקשת סך של 3,000 ש"ח לחודש למשך שלושה חודשים עבור מזונות ומדור לקטינים בבחינת תשלום "על חשבון" המזונות. בהחלטה מיום 8.2.2015 האריך בית המשפט לענייני משפחה את תוקף ההחלטה האמורה בשלושה חודשים נוספים. המשיב הגיש בקשת רשות לערער על ההחלטה (ועל החלטות אחרות אשר אינן נוגעות לבקשה דנן) לבית המשפט המחוזי בתל אבי ב-יפו.

2.

בית המשפט המחוזי (כב' השופט ש' שוחט ) קיבל ביום 14.3.2015 את בקשת הרשות לערער, דן בערעור וקיבל אותו באופן חלקי בכל הנוגע לחיובו של המשיב לשלם לאם סכום נוסף "על חשבון" המזונות. נקבע כי על פי הצהרתה של האם במעמד אישור ההסכם וממסמכים שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה, יש למבקשת מקורות כספיים למימון צרכי הקטינים. עוד נקבע כי יש צורך בנימוק משמעותי אשר יצדיק סטייה מההסכם שניתן לו תוקף של פסק דין

חודשים ספורים קודם לכן וכי בית המשפט לענייני משפחה לא הציג נימוק כאמור בהחלטתו. משכך הורה בית המשפט המחוזי על ביטול רכיב זה בהחלטה מיום 5.1.2014 וכפועל יוצא מכך על ביטול ההחלטה המאריכה את תוקפה מיום 8.2.2015. בנוסף, בהחלטה מיום 19.3.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי על האם להשיב את הכספים שהעביר לה המשיב עד אותה עת.

3.

מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה טוענת האם כי שגה בית המשפט המחוזי עת התערב בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה, זאת מכיוון שיש להעדיף את שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בענייני מזונות; כי מדובר בתביעה עצמאית של הקטינים; כי ההסכם – בכל הנוגע למזונות הקטינים – אינו מייצג את טובתם; כי נוצר שינוי נסיבות מהותי ממועד אישור ההסכם המצדיק סטייה ממנו, ושעיקרו כי היא אינה עובדת ושהכנסותיה נמוכות מכפי שצפתה במועד כריתת ההסכם; וכי אלמלא ישלם המשיב את התשלומים האמורים היא תיאלץ להשתמש בחסכונותיה כדי לזון את הקטינים ברמת החיים שאליה הורגלו. אשר להשבת הכספים שכבר שולמו על ידי המשיב, טוענת האם כי סכומים אלה כבר שימשו למימון הוצאות עבור הקטינים וכי קביעת בית המשפט המחוזי שיש להשיבם בנסיבות אלו מנוגדת לדין הקיים. לבסוף טוענת האם כי כאשר מדובר במקרים רגישים הנטועים בסכסוך משפחתי, יש להפעיל אמת מידה מקלה למתן רשות לערער לבית משפט זה. עוד יצוין כי במקביל להגשת הבקשה הגישה האם "בקשה להוספת ראיות בערעור" במטרה לצרף מסמכים המעידים – לטענת האם – על יכולתו הכלכלית העדכנית והגבוהה של המשיב.

4.

לאחר עיון בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, אמת המידה למתן רשות לערער לבית משפט זה ב"גלגול שלישי", גם במקרים שהחלו בבית המשפט לענייני משפחה, היא מצומצמת. הרשות תינתן במשורה, מקום בו המקרה מעלה סוגיה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך ( בע"ם 722/15 פלונית נ' פלונית , פסקה 5 (12.4.2015) ; ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982) ), הגם שכשמדובר בסכסוך בענייני משפחה שממנו עולה רגישות מיוחדת, תתכן הקלה מסוימת ביישום אמת מידה זו (בע"ם 533/15 פלונית נ' פלוני , פסקה י"ג (12.2.2015)). בין כך ובין כך, המקרה שלפניי אינו עומד באמת המידה האמורה. טענות האם מתמקדות במצבה הכלכלי ובמצבו הכלכלי של המשיב; בתוקף ההסכם ובנפקותו ביחס לקטינים; וביישום הדין על ידי בית המשפט המחוזי בנסיבות העניין. המדובר בטענות פרטניות ועובדתיות הנטועות בנסיבות המקרה שאינן מקימות עילה למתן רשות לערער ב"גלגול שלישי" לפני בית משפט זה. עוד יש להזכיר כי אין המדובר בהשגה על פסק דין

סופי, אלא על החלטת ביניים שניתנה טרם התבררו לאשורן העובדות הצריכות לעניין. טענות האם בדבר תוקף ההסכם; התנהלותו של המשיב; תום לבו וכיוצא באלו צריכות להתברר בערכאה הדיונית, היא בית המשפט לענייני משפחה, ואין מקומו של הבירור האמור – בעת הזו – בבית משפט זה. מטעמים אלה ראיתי לדחות את הבקשה, ועם דחייתה מתייתרת ממילא הבקשה להוספת ראיות בערעור והיא נדחית גם כן.

הבקשה נדחית אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.