בע"מ 2664/10 פלוני נ. פלוני

א.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט שנלר) מיום 7.4.10 בתיק עמ"ש 47188-03-10, בה נדחתה עתירת המבקש לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב (השופט שטרק) מיום 25.3.10 בתיק אפ"ח 24502-02-10 בו הורה על החזרתה של חסויה, בתם של המבקש והמשיבה, לבריטניה.

רקע והליכים

ב.

החסויה, ילידת 1988, סובלת מאז לידתה מאוטיזם, פיגור ואפילפסיה. בתי המשפט בגרנזי, מקום לידתה, פיקחו על עניינה החל משנת 1996, ועם מעברה לאנגליה בשנת 2003, החלו בתי המשפט האנגליים מפקחים עליה. הצדדים הם הורי החסויה. משהגיעה החסויה לבגרות, מונו הצדדים לאפוטרופסים שותפים, אולם רק המשיבה הוסמכה להחליט בעניינה של החסויה. במסגרת הליכים משפטיים שיזם המבקש, בעניין אי הסמכתו להחליט בעניינה של החסויה, ובעניין המסגרת הטיפולית המתאימה לה, ניתן ביום 6.9.09 פסק דין באנגליה (מפי השופט מנבי) בו נקבע כי טובת החסויה מחייבת שהותה במסגרת טיפולית במוסד באנגליה, ועתירתו של המבקש להתמנות כנציגה של החסויה נדחתה. פסק הדין החתום הועבר לצדדים ביום 28.10.09. ביום 30.10.09 עזב המבקש את אנגליה עם החסויה והביאה לישראל. בעקבות פניית המשיבה לבית המשפט באנגליה, ניתן צו (ביום 12.11.09) להשבת החסויה לאנגליה. עוד נאמר על ידי בית המשפט האנגלי, כי בהתאם להתחייבות שנתן המבקש ביום 24.6.09, היה עליו להחזיר את החסויה עם תום תקופת הקשר שנקבעה להם, ותקופה זו הסתיימה ביום 30.10.09. בהמשך, משלא מילא המבקש אחר צו ההחזרה, ניתנו באנגליה צוים נוספים בעניין.

ג.

המשיבה הגישה בקשה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב לצו הביאס קורפוס ולהכרה בפסק חוץ, לשם השבתה של החסויה לאנגליה. נוכח התרשמותו כי החסויה אינה מסוגלת לדאוג לעצמה ולענייניה, מינה בית המשפט אפוטרופוס לדין בעבורה, והוא סבר כי יש להחזירה לאנגליה לאלתר. המבקש היה מיוצג זמן קצר, אך ביום 7.3.10 ביקשו באי כוחו להשתחרר מהיצוג, וכך אירע. בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, שהוא מפורט ומנומק, נקבע כי המבקש עשה דין לעצמו בכך שהביא את החסויה לישראל תוך הפרת התחייבות קודמת מצדו וצוי בית משפט אנגלי, ובכך יש משום חוסר נקיון כפיים. כן נקבע, כי הצוים שהוצאו באנגליה וכן קביעת בית המשפט האנגלי בדבר תום תקופת הקשר הם חלוטים, ויש לכבדם. עוד נאמר, כי רשויות הרווחה באנגליה מכירות את החסויה ועניינה, ועל כן טובת החסויה מחייבת את השבתה. נקבע, כי המבקש חטף את החסויה לישראל, ויש להשיבה לאנגליה לאלתר. ניתן עיכוב ביצוע לארבעה ימים, ובעקבות בקשה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי להארכת עיכוב הביצוע עד להגשת ערעור, הוארך העיכוב על ידי שופט תורן עד ליום 7.4.10.

ד.

בבית המשפט המחוזי נתבקש עיכוב ביצוע עד להגשת ערעור. האפוטרופוס לדין של החסויה, כמו גם פקידת הסעד, הביעו את העמדה כי יש להחזירה לאנגליה לאלתר. נקבע, כי אין לחסויה כל זיקה לישראל, אין לה קרובים פה מלבד המבקש, ואין לה ביטוח רפואי; כן נאמר כי בית המשפט באנגליה החליט בעניינה של החסויה לאחר בדיקת טובתה. עוד הובע החשש כי הדיון בערעור, שטרם הוגש, יארך זמן ניכר, ואם יינתן עיכוב ביצוע תיוותר החסויה ללא טיפול נאות במשך זמן זה. כן נאמר, כי אין צורך בנוכחותה של החסויה לצורך הליכי הערעור. אף מבחינת סיכויי הערעור נאמר כי אלה אינם גבוהים. נאמר, כי נוכח ההליכים המשפטיים שהתנהלו ומתנהלים באנגליה, ונוכח הימצאות משפחתה המורחבת של החסויה וכן המוסדות הטיפוליים המכירים אותה באנגליה, הסיכוי כי בית המשפט יורה על השארתה בישראל נמוך. הודגשה התנהלותו של המבקש, אשר חטף את החסויה לאחר שההליכים המשפטיים באנגליה לא צלחו מבחינתו.

ה.

בבקשה הנוכחית מדגיש המבקש את היותו יהודי, זכאי לאזרחות ישראלית, וכן את היות החסויה "רגילה" אליו, ובמצב טוב כיום; נאמר כי כזכאית שבות תזכה גם לטיפול רפואי כאן. כן הודגש חששו של המבקש כי אם תחזור החסויה לאנגליה אין ודאות כי ניתן יהיה להביאה בהמשך לישראל. צוין, כי המבקש לא היה מיוצג בבית המשפט לענייני משפחה. נאמר, כי טובתה של החסויה היא להשתלב בחיי קהילה להבדיל ממוסד סגור, וכי לשם כך הביאה לישראל. נטען, כי פסק הדין הבריטי מיום 28.10.09 אינו עומד בתנאי חוק אכיפת פסקי חוץ, תשי"ח-1958, וכי נמנע ממנו בפועל לערער עליו.

הכרעה

ו.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. סומך אני ידיי על החלטותיהם של בתי המשפט הקודמים, אשר בחנו את טובתה של החסויה ושקלו את מכלול השיקולים הרלבנטיים לשאלת עיכוב ביצוע פסק הדין. חוששני כי המבקש לא הצליח לבסס את טענתו בדבר טובתה של החסויה להישאר בישראל עד לקיומם של הליכי ערעור; לגבי הסיכויים בהם אומר רק – נוכח החטיפה בראש וראשונה, וכן נוכח העדר זיקה מעשית של החסויה לישראל (להבדיל מנושא שבות) – כי המשוכה שבפני המבקש גבוהה מאוד. זאת, מבלי לפגוע באהבתו לבתו שמן הסתם עומדת ביסוד מאבקו. ועוד, מבלי להביע דעה לעניין עמידתו של פסק הדין האנגלי בתנאי חוק אכיפת פסקי חוץ, צדקו בתי המשפט הקודמים כי די בקיומו של צו שיפוטי סופי להשבת החסויה, כדי לחייב זאת במקרה דנא. מבחינת מאזן הנוחות, במקרים כגון דא, יש לשקול בכובד ראש את טובת החסויה, ודומה כי טובתה מחייבת השבה לאנגליה לאלתר. ככל שהגלגל יתהפך בערעור, ניתן יהא להשיב את החסויה לכאן.

ז.

בשולי הדברים אציין, לתשומת ליבו של בית המשפט המחוזי, כי ככל שניתן עיכוב ביצוע ארעי לשם פניה לבית משפט זה, היה רצוי לאפשר פרק זמן ארוך יותר מאשר יום אחד, למשל שלושה ימים, דבר שהכניס לא רק את המבקש אלא גם את בית המשפט לסד זמנים קשה.

ח.

כאמור, איני נעתר לבקשה.