בע"מ 2679/17 בע"מ 2679/17

1.בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.1.2017 (עמ"ש 6726-09016, השופטים י' וילנר , ח' שרעבי ו- א' אלון ). בית המשפט המחוזי דחה את הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות, וליתר דיוק היבט אחד שלו, לאחר שהמבקש הודיע על חזרתו מעיקר הערעור (תמ"ש 14961-04-15, תמ"ש 15003-04-15, תמ"ש 14977-04-15, השופטת ש' היימן ).

2.הצדדים הם בני זוג שנישאו בשנת 2010, והם הורים לילדה קטינה שנולדה בשנת 2012. בשלב הנוכחי הם נפרדו, אם כי טרם התגרשו. המשיבה הגישה נגד המבקש שלוש תביעות לבית המשפט לענייני משפחה – האחת לפסיקת מזונות ומדור לקטינה; השנייה לקביעת משמורת; השלישית לאיזון משאבים ופירוק שיתוף.

3.ביום 14.7.2016 נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו בשלוש התביעות. לצורך ההכרעה בבקשה הנוכחית, די בכך שאציין את עיקריו של פסק הדין. המבקש חויב בתשלום מזונות בסך של 1,600 שקל, וכן נקבע כי לסכום זה יתווסף סך של 900 שקל לחודש עבור הוצאות מדור החל ממועדו של פירוק השיתוף בדירה המשפחתית; המשמורת על הקטינה נמסרה לאם לצד קביעתם של הסדרי ראייה; לבסוף, בית המשפט הורה על איזון משאבים, ובכלל זה קבע כי הדירה שייכת לשני הצדדים בחלקים שווים, נתן צו לפירוק השיתוף בדירה וקבע את הסדרי מכירתה. באופן יותר ספציפי, נקבע כי למשיבה תינתן זכות ראשונים לרכוש את חלקו של המבקש במחיר ובפרק הזמן שנקבע לכך, כי אם זו תוותר על זכותה המבקש יהיה רשאי לרכוש את חלקה של המשיבה, וכי אם שני הצדדים יוותרו על זכותם

– הדירה תימכר כפנויה למרבה במחיר.

4.המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אך בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 22.12.2016 הודיע כאמור כי הוא חוזר בו מעיקר הערעור. בצד זאת, הוא ביקש לרכוש את חלקה של המשיבה בדירת הצדדים או לערוך ביניהם התמחרות. המשיבה התנגדה לבקשה.

5.לאחר ששקל את הדברים דחה בית המשפט המחוזי את הערעור, בין השאר בהתחשב בכך שהמבקש כלל לא העלה טענה בעניין אופן פירוק השיתוף בהליך שהתקיים בבית משפט השלום, כמו גם בעדיפות הניתנת להורה המשמורן ברכישתה של דירת המגורים של המשפחה.

6.בקשת רשות הערעור שבפניי מכוונת נגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. עם זאת, למרות שבית המשפט המחוזי הכריע בסוגיה מצומצמת יחסית, לאחר שהמבקש חזר מעיקרי ערעורו, בקשת רשות הערעור פורסת יריעה רחבה של טענות של המבקש כלפי המשיבה. טענות אלה יורדות לשורש הסכסוך העצוב בין הצדדים, ובהן טענות לכך שהמשיבה ניצלה את המבקש ואת משפחתו, ונהגה בו, לטענתו, בחוסר הגינות. לצורך כך, הבקשה חוזרת על טענות עובדתיות רבות לגבי היקף השתכרותו של המבקש וסכומי כסף שקיבל ממשפחתו.

7.דין הבקשה להידחות. על בקשת רשות הערעור שבפניי חלה ההלכה שנקבעה בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982), לפיה יש מקום להיענות לבקשות ב"גלגול שלישי" רק כאשר הן מעוררות שאלה עקרונית או מצביעות על עיוות דין שנגרם למבקש. אמות מידה אלה אינן מתקיימות במקרה שבפניי. לאמיתו של דבר, המבקש אף לא טוען כך. הבקשה כרוכה בטענות שניכר כי מביעות את "נהמת ליבו" או אף את "דם ליבו" של המבקש. אולם, אלה הן טענות ערעוריות מובהקות החולקות על הכרעתו של בית משפט השלום. אלה אינן טענות שמקומן בבקשת רשות ערעור הנדונה בגלגול שלישי, ולא כל שכן בהתחשב בכך שהמבקש חזר בו מעיקרי הערעור בפני בית המשפט המחוזי.

8.סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובת המשיבה אין צו להוצאות.