בע"מ 2695/10 פלוני נ. האפוטרופוס הכללי

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת י' שטופמן ), אשר דחה את ערעורו של המבקש על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא, השופטת ט' סיון ), להעביר את המבקש מתפקידו כמנהל עיזבון המנוחה פלונית, ולמנות מנהל עזבון תחתיו.

1.

המבקש מונה כמנהל עיזבונה של המנוחה פלונית (להלן: המנוחה ), שהיא קרובת משפחתו, וזאת על-פי צוואתה מיום 17.9.2006. העיזבון הינו עתיר נכסים ושוויו מוערך בסך של כ-40 מיליון ש"ח. יוער כי צוואת המנוחה כוללת הוראה שלפיה יתרת העיזבון – לאחר חלוקת נכסים מסוימים לבני משפחתה של המנוחה – תחולק בין ארגוני נכים שונים, לפי שיקול דעתו של מנהל העיזבון. בינואר 2009, עתר המשיב לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להעביר את המבקש מתפקידו כמנהל העיזבון. בנימוקי בקשתו, טען המשיב כי קיים ניגוד עניינים בין המבקש לבין העיזבון, וזאת משום שאבי המבקש ודודתו הגישו התנגדות לקיום ההוראה האמורה בצוואה. טעם נוסף לבקשה היה כי המבקש הינו צד לתביעה שהוגשה נגד העיזבון בגין תשלום שכר טרחה. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הבקשה, והורה להעביר את המבקש מתפקידו כמנהל עיזבון. ערעורו של המבקש על החלטה זאת נדחה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. נפסק כי התביעה שהוגשה נגד העיזבון והמבקש יוצרת כשלעצמה ניגוד עניינים המחייב את העברתו של המבקש מתפקידו. עוד נקבע בפסק הדין כי נפל רבב בתפקודו של המבקש כמנהל עיזבון, בין היתר בכך שלא הביא לידיעת בית המשפט לענייני משפחה את קרבת המשפחה בינו לבין המתנגדים לקיום הצוואה –

אביו ודודתו.

2.

לפסק דין זה מכוונת בקשת רשות הערעור שלפניי, שבגדרה טוען המבקש, בין היתר, כי שגו הערכאות הקודמות בקביעתן כי קיים ניגוד עניינים בינו לבין העיזבון בשל קיומה של תובענה אזרחית אשר שניהם – המבקש והעיזבון –נתבעים בה. לשיטתו, נפלו פגמים שונים בהחלטה ובאופן קבלתה. הוא מוסיף ומדגיש כי אין די בחשש תיאורטי בדבר ניגוד עניינים כדי להביא לפסילתו מתפקידו כמנהל עיזבון המנוחה. עוד טוען המבקש כי על בית המשפט היה לפעול בהתאם לצוואתה של המנוחה; כי ההנמקה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לוקה בחסר; וכי בית המשפט חרג מסמכותו בכך שאיפשר להעלות בפניו טענות שלא נטענו ולהציג לפניו ראיות שלא הוצגו בפני בית המשפט לענייני משפחה. לשיטתו, אף ראוי כי בית משפט זה יבהיר את פרשנותה הראויה של תקנה 47 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות ).

3.

דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור תינתן מקום שבו מעלה הבקשה שאלה כללית שחשיבותה חורגת מן העניין שיש לצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). ההחלטה נושא הבקשה שלפנינו הינה החלטה פרטנית בדבר החלפת מנהל עיזבון אשר ניתנה על-ידי בית המשפט לענייני משפחה על רקע נסיבותיו הספציפיות של המקרה ואופן התנהלותו של המבקש. החלטה זאת נבחנה בשנית על-ידי בית המשפט המחוזי, והושארה על כנה. הקביעה כי קיים ניגוד עניינים לא הסתמכה אך ורק על ההיבט הטכני בהגשת כתב תביעה שבו העיזבון והמבקש צוינו כנתבעים, אלא על הנסיבות המהותיות שמקימות חשש לניגוד עניינים, אשר פורטו בפסק הדין. משכך, השגותיו של המבקש לעניין פרשנות תקנה 47 לתקנות – שהמבקש רואה בהן שאלה כללית המצריכה הכרעה – אין בהן כדי לשנות את התוצאה שאליה הגיעו הערכאות הקודמות. גם בטענותיו הנוספות של המבקש לא מצאתי עילה לקיום דיון ב"גלגול שלישי".

הבקשה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.