בע"מ 27/22 פלוני נ. פלוני

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 2.12.2021 (עמ"ש 25278-11-21, סגן הנשיאה א' ואגו , והשופטים ג' גדעון ו- ג' לוין ). בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 21.10.2021 (תמ"ש 9983-08-20, השופטת פ' גילת כהן ) ובצדו גם בקשה לעיכוב ביצועו.

2.

מקורה של הבקשה שבפני בסכסוך שנסב על פירוק שיתוף בדירת מגורים שאותה ירשו המבקש והמשיב 1 (להלן: המשיב ) מהוריהם, בחלקים שווים. לאחר מות ההורים התגוררו המבקש והמשיב יחדיו בדירה, אלא שהיחסים ביניהם נעכרו. זה המקום לציין כי המבקש והמשיב ירשו נכסים נוספים מהוריהם, וכי מתנהלים ביניהם הליכים נוספים שפרטיהם אינם נדרשים לענייננו.

3.

ביום 5.8.2020 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט לענייני משפחה ובמסגרתה עתר לפירוק השיתוף בדירה, בשל הסכסוך שנתגלע בינו לבין המבקש. בכתב ההגנה שהגיש, לא התנגד המבקש לפירוק השיתוף, אלא עתר לכך שייעשה בדרך של חלוקה בעין ויעוכב עד לאחר שתתקבל הכרעה בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים.

4.

ביום 24.6.2021, בתום ישיבת קדם משפט, הורה בית המשפט לענייני משפחה על פירוק השיתוף בדירה. בית המשפט לענייני משפחה ציין כי אין חולק על כך שלצדדים זכויות שוות בדירה, וכי המבקש לא התנגד לפירוק השיתוף בה. בנסיבות אלה, ובשים לב ל"עצימות הקונפליקט בין הצדדים" שהתבטא גם בהליכים נוספים, ובהם בקשות שונות למתן צווי הגנה, קבע בית המשפט לענייני משפחה שאין לעכב את פירוק השיתוף. לפיכך מינה בית המשפט לענייני משפחה את המשיב 2 ככונס נכסים (להלן: כונס הנכסים ) והורה לו לפעול למכירת הזכויות בדירה, תוך שהובהר כי לכל אחד מהצדדים מוקנית זכות קדימה לרכישת זכויותיו של משנהו בדירה (להלן: החלטת פירוק השיתוף ).

5.

ביום 11.7.2021 הגיש המבקש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה לעיכוב ביצועה של החלטת פירוק השיתוף, וביום 15.7.2021 דחה בית המשפט לענייני משפחה את הבקשה. על החלטה זו המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בבקשתו הוא הדגיש את הקשר הסנטימנטלי שיש לו לדירה וטען כי יש לבחון את האפשרות לפירוק שיתוף בעין, בדרך של חלוקת הדירה לשתי יחידות, באופן שאף יעלה לשיטתו את ערכה. ביום 19.9.2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת רשות הערעור ברובה, אך הורה לבית המשפט לענייני משפחה להתייחס לאפשרות של פירוק השיתוף בעין (רמ"ש 24805-08-21, סגן הנשיאה ואגו ).

6.

בין לבין, ביום 12.8.2021 הגיש כונס הנכסים בקשה לאישור הסכם מכר לפיו המשיב ירכוש את חלקו של המבקש בדירה (להלן: הבקשה לאישור הסכם המכר ).

7.

בהמשך לכך, ביום 4.10.2021 הורה בית המשפט לענייני משפחה לכונס הנכסים לפנות למהנדס שאת שירותיו הוא שכר על מנת שיבחן את האפשרות של פירוק השיתוף בעין. ביום 6.10.2021 הגיש כונס הנכסים את חוות דעתו של המהנדס לפיה חלוקה של הדירה בעין אינה ישימה.

8.

ביום 10.10.2021 קבע בית המשפט לענייני משפחה כי בהתחשב בעמדתו של המהנדס לפיה לא ניתן לחלק את הדירה בעין, אין מקום לשנות מהחלטתו מיום 24.6.2021 המורה על מינויו של כונס הנכסים.

9.

המבקש מצדו הגיש באותו יום שתי בקשות נוספות. במסגרת הבקשה הראשונה עתר, בין היתר, לאפשר לו להגיש תגובה לחוות דעתו של המהנדס, ולחלופין להגיש חוות דעת נוגדת מטעמו. במסגרת הבקשה השנייה הוא עתר לבטל את מינויו של כונס הנכסים, בשל פגמים שונים שנפלו לטענתו בהתנהלותו. המבקש צירף לבקשה זו חוות דעת של שמאי מקרקעין מטעמו לפיה ניתן לחלק את הדירה בעין.

10.

ביום 21.10.2021 נתן בית המשפט לענייני משפחה את החלטתו בשתי הבקשות שהגיש המבקש, ודחה אותן לגופן. לצד זאת אישר בית המשפט המחוזי את הבקשה לאישורו של הסכם המכר, כך שהמשיב ירכוש את חלקו של המבקש בדירה. אשר לטענות בדבר התנהלותו של כונס הנכסים, צוין כי הוא בעל תפקיד מטעם בית המשפט, כך שעל המבקש לפוסלו מוטל נטל מוגבר, שבו המבקש לא עמד. אשר לחוות הדעת מטעם המבקש, צוין כי זו הוגשה בניגוד להוראות הדין ואין מקום להידרש אליה.

11.

ביום 10.11.2021 המבקש הגיש ערעור על כך לבית המשפט המחוזי, ובצדו בקשה למתן צו ארעי ולעיכוב ביצוע. המבקש טען, בין היתר, כי יש להעדיף אפשרות של פירוק בעין, וכי על אף החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 19.9.2021 סוגיה לא נבחנה לעומקה.

12.

ביום 14.11.2021 קבע בית המשפט המחוזי כי אין מקום למתן צו ארעי.

13.

בהמשך לכך דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש מכוח תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקנות ), וממילא נדחתה גם הבקשה לעיכוב ביצוע. בית המשפט המחוזי הדגיש כי השגותיו של המבקש בכל הנוגע לפירוק השיתוף בדירה נדחו, וכי הבקשה לאישור הסכם המכר מהווה אך מנגנון ליישומו. כן נקבע כי החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בעניין זה נכונה ומבוססת לגופה.

14.

בבקשת רשות הערעור שבפני שב המבקש על טענותיו לפיהן שגו הערכאות הקודמות משלא הורו על פירוק השיתוף בדירה בדרך של חלוקה בעין. כמו כן טען המבקש כי פירוק השיתוף יגרום לו לעיוות דין וזאת בשל הקשר הסנטימנטלי שיש לו לדירה. בד בבד עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע פסק-דינו של בית המשפט המחוזי.

15.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות בהתאם לתקנה תקנה 148א לתקנות, וזאת אף מבלי להידרש לתשובה. ניתן להבין לליבו של המבקש אשר מייחס לדירה שבה הוא מתגורר זה מכבר ערך סנטימנטלי רב. עם זאת, לא התרשמתי כי נפל פגם בהחלטותיהן של הערכאות הקודמות, אשר בחנו את טענותיו של המבקש לגופן ודחו אותן תוך שנקבע כי בנסיבות העניין אין מנוס מפירוק השיתוף בדירה, וכי בניגוד לנטען לא נפל פגם בהתנהלותו של כונס הנכסים. לא התרשמתי כי הבקשה מעוררת שאלה משפטית עקרונית, ואף לא מצביעה על עיוות דין. על כן היא אינה מקיימת את אמת המידה המצמצמת שנקבעה זה מכבר למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

16.

סוף דבר: דין בקשת רשות הערעור להידחות. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה אין צו להוצאות.