בע"מ 2779/21 פלוני נ. פלוני

1.

ביום 24.5.2020 הגיש המשיב 1 (להלן: המשיב ) בקשה למינויו לאפוטרופוס לגופו של המבקש, אביו, ולרכושו. בצד הבקשה הוגשו מסמכים רפואיים לתמיכה בה, ונטען בין היתר כי המבקש מאובחן כלוקה בדמנציה על רקע מחלת פרקינסון ו"סובל ממחשבות שווא של לחץ, רדיפה, הזיות, פרנויות, לוקה בחוסר שיפוט בצורה קיצונית ונוהג באלימות מילולית קשה מנשוא". למחרת מינה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת ע' הלר-כריש ) את המשיב לאפוטרופוס זמני לגוף המבקש ולרכושו למשך שנה, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: החלטת המינוי הזמני ). המבקש התנגד למינוי המשיב לאפוטרופוס לגופו ולרכושו והגיש חוות דעת רפואית נוגדת. לאחר שקיים דיון בנושא בנוכחות הצדדים ובאת כוח היועץ המשפטי למשרד הרווחה, מינה בית המשפט ביום 30.6.2020 "בנסיבות ... ובהסכמת הצדדים" מומחה מטעמו לבחינת מצבו הקוגניטיבי של המבקש והצורך במינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו. בית המשפט עיכב את ביצוע החלטת המינוי הזמני. בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה ביום 9.7.2020. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ש' שוחט ) קיבל ביום 1.11.2020 את בקשת המבקש לרשות לערער על ההחלטה למנות מומחה שיבדוק אותו. נקבע כי בעייתי לומר שהמבקש הסכים למינוי, וכי יש להציג בהחלטה טעם אחר לבסס אותה. בית המשפט המחוזי ציין כי אם יהיו לו נימוקים אחרים, בית המשפט לענייני משפחה יהיה רשאי להורות על מינוי מומחה מטעמו, גם ללא הסכמת המבקש.

2.

ביום 9.11.2020 נתן בית המשפט לענייני משפחה החלטה חדשה בשאלת מינוי מומחה לבדיקת המבקש. בית המשפט עמד על המסמכים הרפואיים השונים שהצדדים הניחו לפניו, ועל הקשיים בהם לעניין הצורך במינוי אפוטרופוס למבקש. לכן, נוכח ספק בצורך האמור וכדי לברר את טובת המבקש מינה בית המשפט מומחה מטעמו לבירור המצב הקוגניטיבי של המבקש והצורך במינוי אפוטרופוס לגופו ולרכושו (להלן: החלטת המינוי ). בקשת המבקש לעיון חוזר בהחלטה זו נדחתה ביום 27.1.2021, משום שהמבקש לא הצביע על שינוי נסיבות מהותי או על טעות טכנית שנפלה בהחלטת המינוי (להלן: החלטת העיון החוזר ). המבקש הגיש בקשת רשות לערער על החלטת המינוי ועל החלטת העיון חוזר. ביום 29.3.2021 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ש' שוחט ) את הבקשה. נקבע כי המועד להגשת בקשת רשות הערעור חלף, וכי לגופם של דברים החלטת המינוי "ראויה ומתבקשת" נוכח החומר הרפואי שהוצג.

3.

מכאן הבקשה שלפניי. המבקש טוען כי החלטת המינוי הזמני הייתה שגויה ולקתה בפגמים דיוניים; כי לא ניתן משקל מספק לחוות הדעת הרפואית שהציג; כי ההחלטה מיום 30.6.2020 על מינוי מומחה ניתנה ללא הסכמתו; וכי החלטת המינוי אינה מעוגנת בראיות והיא פוגעת פגיעה חמורה בחירותו. לאחר הגשת הבקשה דנן הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע החלטת העיון החוזר.

4.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הקביעות בפסק הדין של בית המשפט המחוזי אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית שחורגת מעניינם של הצדדים, ורשות לערער אינה נדרשת כדי למנוע עיוות דין.

הבקשה נדחית אפוא, ומאליה נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.