בע"מ 2851/06 פלוני נ. פלוני

1.המבקש והמשיבה נשואים זה לזה החל משנת 1982. בני הזוג הגישו תביעות הדדיות בענייני רכוש ומשמורת לבית המשפט לענייני משפחה. בקשה זו עניינה בקביעה של הערכאות דלמטה, בהתיחס לנקודה אחת בלבד ורק אליה אתיחס כפי שיובהר המשיבה הגישה תביעה רכושית שעניינה שלושה נכסי מקרקעין. בית המשפט קיבל את תביעתה. לעניין אחת הדירות טען המבקש כי הדירה נמכרה לגיסו וכי המשיבה אף חתמה על מסמך המכר. בית המשפט לענייני משפחה דחה טענה זו בהתבסס על עדויות המשיבה וגיסו של המבקש, וקבע כי כל מטרתו של המסמך היה לספק לגיס בטוחה עבור הלוואה כספית שנתן למבקש, ולא דובר בהסכם מכר ממש. לפיכך אף לגבי דירה זו התקבלה תביעת המשיבה.

בערעור שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי, טען כי לאחר שהאמין בית המשפט לענייני משפחה לגיסו בעניין ההלוואה שנתן לבני הזוג, היה על בית המשפט לקבוע כי החזרת ההלוואה מוטלת על בני הזוג ביחד ולחוד. בית המשפט המחוזי סירב ליתן למבקש סעד הצהרתי בעניין וקבע כי עניין ההלוואה התעורר כעניין צדדי אגב המחלוקת העיקרית, מבלי שעניין ההלוואה התברר כראוי ומבלי שהגיס דרש את פירעון ההלוואה משני בני הזוג. עוד ציין בית המשפט כי אם אכן יתברר כי ההלוואה ניתנה לשני בני הזוג, ברור כי החובה להשיב את ההלוואה מוטלת על שניהם ביחד ולחוד.

2.בבקשה זו טוען המבקש כי טעה בית המשפט המחוזי כאשר לא נתן את הסעד ההצהרתי המבוקש. לטענתו, בכך נותר עינוי דין למבקש שלאחר התדיינויות רבות יאלץ ולהמשיך בהתדיינות נוספת, וכן נוצר חשש לעיוות דין בשל קביעת ממצא עובדתי סותר בהליך נפרד בעניין ההלוואה. בנוסף טוען המבקש כי קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה, לפיה התקבול מקורו מהגיס יוצרת השתק פלוגתא. לטענתו, ההלוואה מהגיס הפכה לפלוגתא העיקרית בין הצדדים בפני בית המשפט לענייני משפחה, לאחר שהמשיבה טענה כי ישנו חשש כי הכספים שהתקבלו לכאורה מהגיס מקורם במבקש.

3.דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה מעוררת כל סוגיה משפטית עקרונית או ציבורית, ואינה חורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). מעבר לדרוש אציין כי הצדק עם הערכאות דלמטה. הסעד אשר התבקש מבית המשפט לענייני משפחה היה מצד המשיבה לפירוק השיתוף בשלושה נכסי מקרקעין של בני הזוג. שאלת ההלוואה מהגיס התעוררה אגב טענתו של המבקש כי אחת הדירות נמכרה לגיס ולכן אין מקום לפירוק השיתוף בה. בית המשפט לענייני משפחה דחה טענה זו והעניק למשיבה את הסעד שביקשה. במצב דברים זה לא היה מקום להעניק למבקש סעד אשר לא התבקש לידו במסגרת תביעה מצד המשיבה. אם ירצה, יוכל המבקש לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה למתן סעד הצהרתי בנושא ההלוואה, ושם גם יוכל להעלות את טענותיו לעניין השתק הפלוגתא. מובן כי אם טענתו של המבקש כי נוצר השתק פלוגתא נכונה היא, ואיני קובעת כי כך הוא הדבר, הרי שאין מקום לחשש שמעלה המבקש בעניין קביעת ממצא עובדתי סותר.

אשר על כן הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.