פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ 287/20
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1. פלוני
2. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
בקשה לרשות ערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים
ד' טפרברג
,
מ' אילני
ו-
ד' גדעוני
)
בעמ"ש 60475-10-18 ובעמ"ש 64366-10-18 מיום 11.12.2019.
בשם המבקשים:
עו"ד עמוס האוזנר
החלטה
1.
בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ד' טפרברג , מ' אילני ו- ד' גדעוני ) בעמ"ש 60475-10-18 ובעמ"ש 64366-10-18 מיום 11.12.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים למתן פסיקתא, והתקבלה בכפוף לשינויים פסיקתא מטעם המשיבים, באשר לפסק דינו המתוקן מיום 16.1.2019, בגדרו ניתן תוקף להסכמות הצדדים בערעוריהם על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט פ' גורודצקי ) בתמ"ש 47822-03-15 מיום 3.9.2018.
המבקשים עתרו לבית המשפט קמא שיאשר כי הקביעה שהדירה מושא המחלוקת בין הצדדים תעבור מידיהם למשיבים בלא כל הצמדה, כוללת בתוכה גם חצר מסוימת הצמודה לה. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את בקשת המבקשים תוך שהובהר כי בשים לב לכך שבעת מתן פסק הדין לא עמדה בפניו תמונה מלאה של ההצמדות לדירה, אין לראות באמור בהחלטתו לתיקון פרוטוקול ותיקון פסק דין מיום 16.1.2019, בגדרה צוין כי הדירה תעבור "בלא הצמדותיה", משום החרגה של החצר מהצמודים לדירה וזאת בניגוד לגג, זכויות הבנייה והחניה אליהם התייחסה ההחלטה.
2.
לאחר עיון
בבקשה
ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א
לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי
כי
החלטתו של בית המשפט המחוזי
לא
מעוררת
כל שאלה משפטית
עקרונית
החורגת
מעניינם
של
הצדדים, וכי מתן רשות
ערעור
אינו
דרוש
כדי
למנוע עיוות
דין. יודגש כי המבקשים אף לא טענו כי כך הדבר ובקשתם היא בבחינת ערעור גרידא.
3.
לפיכך, הבקשה לרשות ערעור נדחית. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,500 ₪.
ניתנה
היום, א' באדר התש"ף (26.2.2020).
ש ו פ ט