פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"ם 2928/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלונית
2. פלוני
3. המנוחה פלונית
בקשת רשות לערער על
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' סובל והשופטות ת' בזק רפפורט
ומ' אילני) בעמ"ש 36563-09-20 מיום 13.4.2021
בשם המבקשת:
עו"ד יעקב בן-צבי
החלטה
1.
אימן של המבקשת והמשיבה 1 (להלן: האם ) הייתה בעלת זכויות במשק חקלאי (להלן: המשק ). בשנת 2009 עברו הזכויות למשיבה 1 ובעלה, המשיב 2 (להלן יחד: המשיבים ), לפי ייפוי כוח בלתי חוזר ותצהיר שהאם חתמה עליהם קודם לכן. האם המשיכה להתגורר במשק. מאחר שלא הייתה מסוגלת לדאוג לענייניה בעצמה, מונתה הקרן לטיפול בחסויים לאפוטרופסית שלה בשנת 2014. כמה חודשים לאחר מכן הגישו המבקשת וצאצאים נוספים של האם תובענה כדי לבטל את העברת הזכויות במשק (תמ"ש 13369-03-15; להלן: ההליך הראשון ). בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' הרשמת א' אביגיל יהלומי ) נתן ביום 11.2.2016 צו מניעה זמני שאסר על המשיבים לעשות דיספוזיציה במשק (להלן: צו המניעה ). ביום 12.2.2018 דחה בית המשפט (כב' השופט פ' גורודצקי ) את התובענה. טענות התובעים, בהן פגם בכשירות המשפטית של האם; השפעה בלתי הוגנת; עושק; העדר גמירות דעת; וקיום עסקה נוגדת – נדחו לגופן. במהלך הדיון בערעור על פסק דין זה (עמ"ש 11421-04-18; להלן: הערעור הראשון ) ביום 19.6.2018 הסכימו הצדדים להותיר את התוצאה על כנה מטעמי העדר יריבות; לבטל את שאר הקביעות בפסק הדין הראשון; להשאיר את צו המניעה בתוקף עד למות האם; ושכל עוד האם מתגוררת במשק, לא ידרשו המשיבים לפנות משם אותה או את המבקשת. בתום הדיון נתן בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים מ' סובל , ת' בזק רפפורט ו א' דורות ) תוקף של פסק דין להסכמה האמורה.
2.
המבקשת ושתי אחיות נוספות הגישו תובענה נוספת נגד המשיבים לביטול העברת הזכויות במשק (תמ"ש 17246-04-19). הצדדים הסכימו שפסק הדין יינתן על בסיס התשתית הראייתית שהוגשה בהליך הראשון. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט פ' גורודצקי ) דחה ביום 8.7.2020 את התובענה. צוין שהעילות בה הן אלו שנטענו בהליך הראשון. על בסיס הקביעות בפסק הדין בהליך הראשון ובאין ראיות נוספות, הוחלט שאין מקום לשנות את התוצאה בו. בית המשפט הוסיף שההסכמה בערעור הראשון לבטל את הקביעות בפסק הדין בהליך הראשון, אינה מחייבת שבהליך החדש יהיו מסקנות שונות מאותה תשתית ראייתית.
3.
המבקשת לבדה ערערה על פסק דין זה (עמ"ש 36563-09-20). בינתיים הלכה האם לעולמה ביום 5.4.2021. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא מ' סובל והשופטות ת' בזק רפפורט ו מ' אילני ) דחה ביום 13.4.2021 את הערעור. צוין שהצדדים הסכימו כי על אף פטירת האם אפשר להכריע בערעור על בסיס הטענות בו ובלי לנקוט הליכים נוספים. בית המשפט פירט קביעות מפסק הדין בהליך הראשון בנוגע לעילות התביעה; מצא שאין מקום להתערב בהן ובמסקנות מהן, למשל שהאם הייתה כשירה לחתום על המסמכים הנדונים; וקבע שהמבקשת לא הוכיחה שהעברת הזכויות במשק בטלה. עוד צוין שהמשיבים הודיעו שאינם מתכוונים לפנות את המבקשת מהמשק עד לאחר 30 ימי האבל על האם.
4.
מכאן הבקשה שלפניי, ולצידה בקשה לסעד זמני שעניינו המשך האיסור על עשיית דיספוזיציה במשק. המבקשת טוענת שלאחר פטירת האם היה צריך לצרף להליך את יורשיה, לפי תקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. נוסף על כך, המבקשת משיגה על קביעות שונות שתוצאתן היא שהאם הייתה כשירה במועד החתימה על ייפוי הכוח והתצהיר לטובת המשיבים, ושהעברת הזכויות תקפה.
5.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי למסקנה שדינה להידחות. כידוע, רשות לערער ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, אם מתעוררת שאלה עקרונית כללית החורגת מעניינם של הצדדים או אם הימנעות ממתן רשות לערער תגרום למבקש עיוות דין חמור (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982); בע"ם 5113/20 פלונית נ' פלוני , פסקה 6 (6.12.2020)). המקרה שלפניי אינו נמנה עם מקרים אלה. חרף הניסיון של המבקשת לשוות לטענותיה אצטלה של טענות עקרוניות, מדובר בהשגות על קביעות עובדה של בית המשפט לענייני משפחה ועל יישום הדין בנסיבות המקרה. אין מקום לתת רשות לערער בנוגע אליהן (בע"ם 8486/20 פלוני נ' פלונית , פסקה 5 (25.1.2021)). אשר לטענה בנוגע לחובה לצרף את יורשי האם, המבקשת לא העלתה טענה זו בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי לאחר פטירת האם. אדרבה, היא הסכימה שאין צורך בהליכים נוספים ואף הודיעה שאפשר לתת פסק דין. בנסיבות אלו אין מקום לשמוע כעת את השגתה בעניין.
הבקשה למתן רשות לערער נדחית אפוא. הבקשה לסעד זמני התייתרה. מאחר שלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ז באייר התשפ"א (29.4.2021).
ש ו פ ט