פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בע"מ
2947/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלונית
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 4.2.10 ברמ"ש 18835-12-09 שניתנה על-ידי השופטת קינן
בשם המבקשת
:
עו"ד אילה סגל-גבסי
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת קינן) מיום 4.2.10 בתיק רמ"ש 18835-12-09 בגדרה התקבל ערעור המשיבים על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (השופטת מירז) מיום 25.11.09 בתיק ע' 9019-10-08 להעניק צו מניעה זמני למבקשת.
ב.
המבקשת היא בתו של פלוני המנוח, מנישואיו הראשונים; הוריה נפרדו בהיותה בת שנתיים והיא גדלה עם אמה. המשיב 1 הוא בנו של רעייתו השניה של המנוח, אשר נולד מנישואיה הקודמים ולא אומץ על ידי המנוח, והמשיבה 2 היא רעייתו של המשיב 1. המנוח הלך לעולמו ביום 14.4.04. על פי צוואת המנוח מיום 28.2.04 המשיבים הם הנהנים היחידים. המבקשת הגישה תביעה לביטול צוואה, בנימוק של השפעה בלתי הוגנת של המבקשים על המנוח. במסגרת ההליך, כשנה לאחר שהוגש, הגישה המבקשת (ביום 20.10.09) בקשה לצו מניעה זמני, בנוגע למכירת נכסי העזבון, הכוללים שתי דירות מגורים בחיפה. בית המשפט לענייני משפחה נענה לבקשה ונתן צו מניעה זמני, האוסר על המשיבים לבצע דיספוזיציה בדירות, בתנאי שהמבקשת תפקיד התחייבות עצמית וערבות כספית בגובה 50,000 ₪, כמו גם ערבות צד ג'.
ג.
המשיבים עירערו על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל את הערעור וביטל את צו המניעה. בהחלטתו נאמר, כי בקשת המבקשת הוגשה שלא לפי התקנות, והיא לקונית, עמומה, בלתי מנומקת ובלתי מפורטת, אין נכללים בה טיעונים לעניין מאזן הנוחות, ולא צורפו לה התחייבות, ערובה ותצהיר תומך. עוד נאמר, כי בית המשפט לענייני משפחה לא דן בסיכויי התביעה, אך מהחלטתו מיום 9.7.09 עולה כי סיכויה אינם גבוהים בהעדר ראיות מספיקות. לעניין מאזן הנוחות נקבע, כי אין סימן לכך שבכוונת המשיבים לבצע דיספוזיציה בדירות, הרשומות של שמם מאז שנת 2004, ולכן אין דחיפות בעניין. כן נאמר, כי המשיבה ידעה על הדירות זמן רב לפני הגשת הבקשה לצו מניעה זמני, ואי הגשת הבקשה במועד מוקדם יותר מעידה על כך שחששהּ מפני נזק בלתי הפיך אינו מוצק. לבסוף, נקבע כי המבקשת לקתה בחוסר תום לב בכך שלא ציינה בבקשתה כי ידעה על הדירות כבר בעת הגשת התביעה, וכי בקשתה להטיל עליהן עיקול סורבה.
ד.
בבקשה הנוכחית מתבקשת החזרת החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה על כנה. נטען, כי בקשתה של המבקשת לצו מניעה היתה אמנם קצרה, אך נימוקיה השונים פורטו בשאר כתבי בית דין שהגישה במסגרת ההליך העיקרי. כן נטען, כי סיכויי התביעה טובים, נוכח מסמכים רפואיים שונים שצירפה, ונוכח נסיבות עריכת הצוואה. לעניין מאזן הנוחות נטען, כי בהיות הנכסים מושכרים (כטענת המשיבים) לא ייגרם להם נזק ממתן הצו, שכל עניינו מניעת מכירתם, ואילו המבקשת עלולה לעמוד מול שוקת שבורה אם תתקבל תביעתה מבלי שניתן הצו.
הכרעה
ה.
לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. כנודע, רשות ערעור בגלגול שלישי תישקל במקרים בהם מתעוררת שאלה ציבורית או משפטית חשובה החורגת מעניינם של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3), 123), והמקרה דנא במובהק אינו כן. זאת ועוד, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הנוגעות לסעדים זמניים, אלא במקרים חריגים (בע"מ 6905/09 פלונית נ' פלוני (לא פורסם) פסקה ו' וההפניות דשם). אכן, לא היה מקום להתערבות גם אילו החליט בית המשפט המחוזי אחרת, ואולם, במכלול הנסיבות אין לומר כי נפל בהכרעתו פגם המצדיק התערבות בית משפט זה.
ו.
מעבר לכך, דומני כי אף בגלגול התקשתה המבקשת להראות כי מאזן הנוחות נוטה לעברה, וכי יכבד עליה להיפרע מן המשיבים אם תזכה בתביעתה והנכסים כבר יימכרו. בשאלת סיכויי התביעה – ומבלי לקבוע מסמרות – גם אם ייתכן שאלה אינם קלושים, אין בכך כדי להתערב בהחלטת בית המשפט בגלגול שלישי (רע"א 1020/97 אסלאן נ' אסלאן (לא פורסם)). אשר על כן, איני נעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ב
באייר תש"ע (6.5.10).
ש ו פ ט