בע"מ 3040/16 פלוני נ. פלוני

1.מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עמ"ש 50899-04-15, כבוד השופטים מ' נד"ב, ו' פלאוט וי' קינר ) שבגדרו נדחה ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (תמ"ש 25670-06-12, כבוד השופטת מ' קראוס ). המשיבה חוייבה בתשלום קנסות כספיים בגין הפרת פסק דין קודם, שקבע תנאי הגירת ילדי הצדדים לארה"ב, שם הם מתגוררים עם המשיבה. לגישת המבקש, ההפרות שבוצעו על ידי המשיבה מחייבות קביעת שיעור חיוב כספי גבוה בצורה משמעותית מהסכום שנקבע – 24,000 ש"ח.

המבקש והמשיבה נישאו בשנת 1997, התגרשו בשנת 2005 ולהם שני ילדים משותפים. ביום 14.2.2012, בית המשפט לענייני משפחה אישר למשיבה להגר עם שני הילדים, אז בני 10 ו-14, לארה"ב. אישור ההגירה ניתן בכפוף למספר תנאים בהם נדרשה המשיבה לעמוד. ביחס לחלק מהתנאים נקבעו סנקציות כלכליות במקרה של הפרה, והמשיבה אף הפקידה ביטחונות כלכליים. יצוין כי חלק מתנאי ההגירה שונו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 23.4.2012.

עיקר המחלוקת בין הצדדים, נוגעת לקיום תנאי ההגירה שנקבעו. כאמור, בית המשפט לענייני משפחה קיבל באופן חלקי את תביעת המבקש. בנוסף, ניתן למשיבה אישור עקרוני להמשך שהייה בארה"ב, ואף נדחתה תביעתה לשינוי תנאי ההגירה.

בית המשפט המחוזי הורה על דחיית ערעורו של המבקש, וקבע כי בית המשפט קמא איזן נכונה בין האינטרסים של כל אחד מההורים, כאשר טובת הילדים לנגד עיניו. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי במבט בדיעבד, עולה חשש כי יש בתניות הדווקניות שנקבעו במסגרת ההגירה כדי להטיל קושי רב על המשיבה.

בבקשה למתן רשות ערעור שלפניי, עותר המבקש להגדיל את סכומי הקנס שנקבעו בגין הפרת חלק מהתנאים לסכום כולל של למעלה מ-170,000 ש"ח, וכן להטיל על המשיבה קנסות נוספים בגין הפרת תנאים אחרים שנקבעו. כמו כן, עותר המבקש לשנות את תנאי ההגירה.

2.הודגש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שאין חולק כי ההגירה לארה"ב הייתה בלתי נמנעת בנסיבות העניין וכי המבקש הודיע כי אינו מעוניין לשמש כאב משמורן בישראל. כן צוינה בפסק הדין עמדתו של המבקש לפיה הוא אינו מעוניין כי הילדים ישהו בישראל.

ועדיין, זכותו של המבקש לדרוש פיצוי בגין הפרות שונות. אולם, בנושא זה המחלוקת העיקרית בין הצדדים עובדתית היא. על כך אין זה דרכה של ערכאת ערעור – אפילו בזכות – להתערב. בית המשפט המחוזי אף נתן משקל לכך שאין מקום היום לקבוע סנקציות חדשות בגין הפרות. העניין כולו נבדק לגופו. בית משפט לענייני משפחה קבע שלנוכח ההפרות, הפסיכולוגית הקלינית הקשורה לעניין תמשיך במעקב אחר הילדים, לרבות מסירת דוחות המעקב למבקש.

בראיה כוללת, עולה כי בית משפט לענייני משפחה התרכז בעיקר, ועל פני הדברים לא נפלה טעות בטפל. בנסיבות אלו, אין מקום להעניק רשות ערעור בגלגול שלישי. התקווה היא כי שני ההורים, כאחד, ישימו בראש מעיינם את טובת ילדיהם.

3.הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.